Community colleges are Universal education opportunities, academic and professional. Colleges enjoy wide public support especially in light of accessibility and linkages with the local community. However, there is much criticism of their performance, methods of administration and low graduation rate among students.
תוכן עניינים
.1רקע 2.........................................................................................................................
.2מכללות קהילתיות בתוך הקשר מדיניות החינוך והתעסוקה הפדראלית 4..........................
.3מכללות קהילתיות :מידע כמותי 5.................................................................................
.4מכללות קהילתיות ואוניברסיטאות ארבע-שנתיות :מודלים של שיתוף פעולה 8..................
.5מכללות קהילתיות ,עסקים מקומיים ותעשייה :פרקטיקות של שיתוף פעולה 9..................
.6ביקורות חיוביות ושליליות על מודל המכללות הקהילתיות ועל אופן יישומו 11 ..................
6.1ביקורות חיוביות 11 ...............................................................................................
6.2ביקורות שליליות והמלצות לשינוי 12 .......................................................................
6.2.1ביקורות שליליות 12 ........................................................................................
6.2.2המלצות לשינוי14 ............................................................................................
ביבליוגרפיה 15 ...............................................................................................................
נספח 11 .......................................................................................................................1
תמצית
סקירה זו עוסקת במודל המכללות הקהילתיות המתקיים בארה"ב .הסקירה כוללת:
.1תיאור של מודל המכללות הקהילתיות
.2התייחסות לקונטקסט המדיניות הפדראלית בתוכו המכללות פועלות
.3מידע כמותי על המכללות :היקף המכללות ומאפייניהם ,הרכב ומאפייני הסטודנטים,
אינדיקטורים של תוצאות
.4תיאור הקשר בין המכללות לבין מוסדות אוניברסיטאיים ארבע-שנתיים
.5תיאור הקשר בין המכללות לבין עסקים ותעשייה מקומיים
.6ביקורות חיוביות ושליליות על מודל המכללות הקהילתיות ועל יישומו
המכללות הקהילתיות מיועדות למלא תפקיד מרכזי במתן הזדמנויות להשכלה אקדמית ומקצועית.
תלמידי המכללות מהווים 45%מכלל הלומדים ללימודים על-תיכוניים (ללא תואר שני ושלישי).
המכללות נהנות מתמיכה ציבורית רחבה בעיקר לאור נגישותם וחיבורם לקהילה המקומית .תמיכה זו
קיבלה ביטוי בין השאר בהצהרה של הנשיא אובמה ב 2112-על חשיבות המכללות בקידום החברה
האמריקאית וביעד שהגדיר ל 5-מיליון בוגרים נוספים עד ( 2121אתר הבית הלבן) .יחד עם זאת ,ישנה
ביקורת רבה על תפקוד המכללות ,דרכי ניהולם ושיעור הסיום הנמוך בקרב הלומדים .בשנים האחרונות
ישנם ניסיונות מגוונים לערוך שינויים במבנה המערכת ,וב 2112-יצא דו"ח של ועדה שמונתה על-ידי
איגוד המכללות הקהילתיות שמציע רפורמה מקיפה בדרכי הפעולה של המערכת תוך מעבר מדגש על
נגישות למערכת לדגש על הצלחה בתוך המערכת (.)AACC, 2012
i
.1רקע
מכללות קהילתיות הן מוסדות לימודים גבוהים ציבוריים דו-שנתיים .מטרתן היא להרחיב את הנגישות
להשכלה גבוהה ולשמש בין השאר אפיק מעבר לאוניברסיטאות ו/או לתעסוקה .1המכללות קיימות מזה
כמאה שנה ומונות כיום כ 1,132 -מוסדות ציבוריים ועצמאיים ,או כ 1,611 -מוסדות אם כוללים
שלוחות שונות של אותו המוסד (.)AACC website
מדיניות הקבלה של המכללות פתוחה לכל מי שברשותו תעודת גמר תיכון (או GEDשזו תעודה שוות-ערך
עבור אנשים שלא סיימו תיכון אך נבחנו בהמשך בבחינה של עמידה בחובות הלימודיות הנדרשות
בתיכון) .עם זאת ,תלמידים נדרשים להיבחן בבחינות כניסה כיוון שחלק מהקורסים אינם פתוחים
לכולם .במדינות מסוימות מדיניות הקבלה גמישה עוד יותר כשבקליפורניה ובמינסוטה לדוגמא ,כל מי
שהגיע לגיל 18ושמראה 'יכולת להרוויח' מלימודים רשאי להתקבל ,גם אם אין ברשותו תעודת גמר
תיכון או תעודה מקבילה לה.
ישנם כמה מסלולי לימוד מקובלים:
.1תואר דו-שנתי ( :)Associate's Degreeלימודים לקראת תואר דו-שנתי ()Associate's Degree
המאפשר להמשיך למוסד ארבע-שנתי לשם השלמת תואר ראשון או להשתלב בתעסוקה עם תעודה
המעידה על השכלה על-תיכונית.
.2לימודי תעודה ( :)Certificate programsלימודים לקראת קבלת תעודה מקצועית בתחום עיסוק
מסוים .לימודים אלה קצרים יותר ,פחות אקדמיים ומהווים נתיב להשתלבות בתעסוקה ( Mullin,
.)2011
.3לימודים שלא לצורך תעודה או תואר :לימודים לשם רכישת כישורים מקצועיים ספציפיים או
לשם העשרה כללית שאינם מכוונים לעבר קבלת תעודת גמר כלשהי.
מרבית המכללות הקהילתיות מחויבות בחזונן לדברים הבאים:
.1נגישות לכל חלקי החברה באמצעות מדיניות קבלה פתוחה
.2תכנית לימודים מקיפה
.3שירות לקהילה כמוסד מעוגן-בקהילה המקומית
.4הוראה
.5למידה מתמשכת (של מבוגרים) – lifelong learning
.6הכנה לתעסוקה
1ישנם מודלים נוספים שמקבילים למכללות הקהילתיות שאינם נכללים בסקירה זו :Junior Colleges )1 :מוסדות
מקבילים למכללות קהילתיות במימון פרטי; .)Shulock et all, 2011( :Career Technical Education Mission )2
1
קיימת ספרות רחבה בתחום המכללות הקהילתיות ולפחות שלושה כתבי-עת אקדמיים המוקדשים כל
כולם לנושא זה .בין התחומים הנחקרים בספרות:
.1מסלול הלימודים של הסטודנטים :מטרות הלימודים (קבלת תעודה ,תואר ,מעבר לתואר אקדמי),
היקף לימודים (חלקי או מלא) ,התמדה ,סיום מסלול הלימודים וקבלת תעודה ( Jenkins –CCRC
)Fong & Visher, 2013; -MDRC( )& Woo Cho, 2014; Ran & Woo Cho, 2013; Crosta, 2013
.2ייצוג מיעוטים בהשכלה על-תיכונית (-CCRC
)Marshall & Soonachan, 2006
Dougherty & Kerrigan, 2006; Dougherty,
.3השפעה של סיוע כלכלי ושל תעסוקה על תוצאות לימודיות (Dadgar, 2012; Scott- -CCRC
)Calcagno, 2008; Alfonso, 2006
.6מעבר ממכללות קהילתיות לתעסוקה ()Van Noy & Jacobs, 2012; -CCRC
.7שותפויות בין מכללות קהילתיות לבין עסקים ותעשייה ( ;Gallagher, 2012; Shakoor et al, 2013
.)Soares, 2010
.2מכללות קהילתיות בתוך הקשר מדיניות החינוך והתעסוקה
הפדראלית
עד 1991שיעור הלומדים בהשכלה גבוהה בעולם היה הגבוה ביותר בארה"ב .כיום לעומת זאת ,ארה"ב
ממוקמת במקום ה 12-בשיעור בעלי תואר ממוסד ארבע-שנתי בגילאי .34-25הנשיא אובמה הציב כיעד
את החזרת ארה"ב למקום הראשון עד .2121לשם כך הוגדר יעד של 5מיליון בוגרים נוספים של
המכללות הקהילתיות עד ( 2121אתר הבית הלבן) .כמו-כן ,נעשים מספר מאמצים לאומיים נוספים
לחיזוק המכללות הקהילתיות:
.1קידום שיתופי-פעולה עם התעשיה לשיפור המוכנות של הבוגרים לעולם העבודה :הממשל
הפדרלי התחייב להשקעת 511מיליון $בתכניות מעבר מהשכלה לתעסוקה והקצה 511מיליון $
נוספים למענקים בתחום זה .בשנתיים הקרובות יושקעו מיליארד $נוספים בתחום זה (אתר הבית
הלבן).
2 .2מיליון מקומות עבודה לעובדים מיומנים :במסגרת בקשות התקציב לשנת ,2113ביקש אובמה כ-
8מיליארד $להשקעה במכללות הקהילתיות כמרכזי תעסוקה בהם ניתן ללמוד כישורים נדרשים
לתעשיה המוכרים על-ידי התעשיה (אתר הבית הלבן).
2
.3מכללות קהילתיות :מידע כמותי
עובדות ונתונים על המכללות הקהילתיות מתבססות בעיקר על פרסומי האגודה האמריקאית למכללות
הקהילתיות ( )AACCבשנת ,2113ועל נתוני משרד החינוך האמריקאי.
מכללות לפי מגזר :ב 2111 -היו סה"כ 1,132מכללות קהילתיות מתוכן 986ציבוריות 115 ,עצמאיות
ו 31 -שבטיות (.)AACC, 2013( )Native-American
הרכב הסטודנטים:
א .צבירת נקודות זכות :ב 2111-היו כ 8-מיליון סטודנטים שלמדו במסלולים בהם צוברים נקודות
זכות אקדמיות ( )62%וכ 5-מיליון שלמדו במסלולים בהם אין צבירת נקודות זכות אקדמיות
(.)AACC, 2013( )38%
ב .היקף לימודים 4.16 :מיליון למדו היקף לימודים חלקי ( )59%ו 3.21 -למדו בהיקף מלא ()41%
(.)AACC, 2013
ג .גיל :גיל הלימודים הממוצע היה 28והגיל החציוני היה 39% .23מהלומדים היו בני 21ומעלה ,ו-
45%היו בין .)AACC, 2013( 35-22
ד .מין 51% :מהלומדות היו נשים ו 43%-גברים (.)AACC, 2013
ה .דור ראשון להשכלה גבוהה 41% :מהלומדים הם דור ראשון להשכלה גבוהה (.)AACC, 2013
ייצוג בקרב לומדים להשכלה גבוהה 45% :מהלומדים בהשכלה גבוהה שלא לתארים מתקדמים הם
תלמידי מכללות קהילתיות (.)AACC, 2013
תעסוקה בזמן הלימודים :מתוך הלומדים בהיקף מלא 21% ,עובדים במשרה מלאה ו 59%-עובדים
במשרה חלקית .מתוך הלומדים בהיקף חלקי 41% ,עובדים במשרה מלאה ו 41%-עובדים במשרה
חלקית (.)AACC, 2013
סיוע כלכלי :בשנת הלימודים 59% ,2111/8מהלומדים הגישו בקשות לסיוע כלכלי ו46%-
מהלומדים קיבלו סיוע כלכלי (.)AACC, 2013
שכר לימוד :ממוצע שכר הלימוד ב 2112/13-במכללות קהילתיות ציבוריות לתלמידים מהמחוז היה
,$3,131בעוד ממוצע שכר הלימוד למכללה ארבע-שנתית ציבורית לתלמידים מהמדינה היה $8,661
( .)AACC, 2013הערכת עלות שכר לימוד ל 2111/11-בתוספת עלויות נלוות (דיור ,ספרים וציוד,
תחבורה ואחרים) היא פחות מ.)The college Board, Trends in College Pricing, 2010( $15,111-
הרכב ההכנסות של המכללות הקהילתיות הציבוריות :ב 2111-ההכנסות של המכללות התבססו על
שכר לימוד ( ,)21.1%השתתפות פדראלית ( ,)16.6%השתתפות של המדינה ( ,)29.2%השתתפות
מקומית ( ,)16,3%ואחרים (( .)11.2%סה"כ ההכנסות.)AACC, 2013( )$59,818,314,131 :
3
תחומי לימוד :מבין המסיימים ב 34% ,2111/8-למדו בתחומי מדעי הרוח ,החברה והמדעים21% .
למדו במקצועות הבריאות 16% ,עסקים 4% ,שירותי הגנה 4% ,מדעי המחשב ו 15%-אחר ( Baum et
.)al., 2011
מטרות ותוצאות הלימודיות של סטודנטים במכללות קהילתיות:
המידע הלאומי שנאסף על תוצאות לימודיות (מסיימים ונושרים) מתייחס רק לסטודנטיםבהיקף לימודים מלא שלומדים לראשונה בחייהם .זאת למרות שסטודנטים בהיקף לימודים
מלא מהווים את המיעוט בתוך המוסדות (.)Baum et al., 2011
מטרות לימודיות :מרבית הסטודנטים מעוניינים בהשגת תעודה כלשהי .בקרב המתחיליםלימודים ב 81.4% ,2113/4-הצהירו שברצונם לסיים את לימודיהם עם תואר ראשון לפחות
לעומת 11.8%בקרב המתחילים ב.)US department of education, 2011( .1989/91-
השגת תעודה לימודית תוך 5שנים מסיום תחילת הלימודים :מבין אלה שהחלו לימודיםבמכללות הקהילתיות ב 5.9% ,2113/4-קיבלו תואר ראשון 13.1% ,קיבלו תואר דו-שנתי ו1.4%-
קיבלו תעודה תוך 5שנים מתחילת הלימודים ב.)US department of education, 2011( 2118-
השגת תעודה לימודית תוך 6שנים מסיום תחילת הלימודים:א .מבין אלה שהחלו לימודים במכללות הקהילתיות ב 11.6% ,2113/4-קיבלו תואר ראשון,
14.4%קיבלו תואר דו-שנתי ו 8.5%-קיבלו תעודה תוך 6שנים מתחילת הלימודים ב2119-
(.)US department of education, 2011
ב .מבין כלל המתחילים לימודים (במכללות קהילתיות או במוסדות ארבע-שנתיים)11% ,
קיבלו תעודה 11.4% ,קיבלו תואר דו-שנתי ,ו 28.2% -קיבלו תואר ראשון אקדמי51.5% .
לא סיימו ( 15%עדין לומדים ו 35.5%-לא לומדים) (.)US department of education, 2011
מעבר למוסד לימודים ארבע-שנתי 21.1% :מבין אלה שהחלו לימודים במכללות הקהילתיות ב- 2113/4עברו תוך 5שנים ללמוד במוסד לימודים ארבע-שנתי (לקראת תואר ראשון) .חלקם
קיבלו בדרך תואר דו-שנתי וחלקם לא (.)US department of education, 2012
סיום לימודים בזמן קרוב למקובל:א .בקרב השנתון שהחל את לימודיו ב ,2115-רק 21%מאלה שנרשמו כלומדים (בהיקף מלא או
חלקי) לקראת תואר השלימו את הלימודים תוך 151%מהזמן המקובל .במכללות
הקהילתיות הפרטיות (למטרות-רווח) ,שיעור המסיימים בזמן זה היה Baum et al., ( 58%
.)2011
ב .בקרב השנתון שהחל את לימודיו ב 2113/14-וסיים עד ,2119הזמן הממוצע לקבלת תואר
דו-שנתי היה 38.3חודשים והזמן החציוני היה 33חודשים .בקרב אלה שלמדו בהיקף מלא
הזמן הממוצע היה מעט קצר יותר ועמד על 32.2חודשים כמו גם הזמן החציוני שהיה 29
חודשים (.)US department of education, 2012
4
לומדים ביחס למקבלי תארים :בין 1989/91ל 2119/11-חל גידול רב בשיעור מקבלי תואר דו-שנתי
(:)Mullin, 2011
א .סטודנטים לבנים :גידול של 91%במקבלי התארים לעומת גידול של 11%במספר הלומדים.
ב .סטודנטים שחורים :גידול של 283%במקבלי התארים לעומת גידול של 131%במספר הלומדים.
ג .היספאנים :גידול של 441%במקבלי התארים לעומת גידול של 226%במספר הלומדים.
ד .בין 1911ל 2115-הגידול הרב ביותר בקבלת תארים היה בתואר דו-שנתי .קצב הגידול בקבלת
תואר זה היה פי 2מקצב הגידול במקבלי תואר ראשון.
.4מכללות קהילתיות ואוניברסיטאות ארבע-שנתיות :מודלים של שיתוף
פעולה
ישנם כמה מודלים נפוצים של שיתופי פעולה בין מכללות קהילתיות לבין אוניברסיטאות ארבע-שנתיות.
עיקר המחקר בתחום מתמקד בשיתופי-פעולה סביב הסכמי מעבר ( Kisher, 2007; Townsend & Wilson,
)2006 – in Mobeliniוהספרות מצביעה על הצורך במחקר נוסף על מודלים אחרים של שיתוף פעולה
(.)Mobelini, 2013
.1הסכמי מעבר ( :)Articulation agreementsשותפות המתבססת על יצירת הליך פשוט של מעבר
מהמכללה הקהילתית לאוניברסיטה ארבע-שנתית .שתי דוגמאות מקובלות לתכניות במודל זה הן
תכניות " " 222במסגרתן משלימים שנתיים במכללה הקהילתית ושנתיים באוניברסיטה הארבע-
שנתית ,ותכניות " "321או " "91/31במסגרתם לומדים בהיקף של 91נקודות זכות במכללה
הקהילתית ומשלימים את הלימודים לתואר ראשון ב 31-נקודות זכות נוספות באוניברסיטה
הארבע-שנתית (.)Mobelini, 2013
.2מכללות שפועלות בשותפות עם אוניברסיטאות לשם מתן תואר ראשון ( Concurrent-use
/ )partnershipsמרכז אוניברסיטאי ( :)University center modelשותפות המתבססת על שימוש
משותף במשאבים מוסדיים ואפשרות להמשך לימודים לקראת תואר ראשון ללא צורך במעבר
משייכות מוסדית למכללה לשייכות מוסדית לאוניברסיטה .במסגרת שותפות זו ישנו שימוש
משותף במשאבי שטח ,במתקנים ,כח אדם ,סגל הוראה וכדומה על-ידי מכללות קהילתיות
ואוניברסיטאות .סטודנטים שמעוניינים להמשיך ללמוד לקראת תואר ראשון יכולים לעשות זאת
באותו המוסד .דוגמא לשותפות כזו היא University Center of the Mountainsשפועל בHazard -
Community and Technical Collegeבמזרח קנטקי (.)Mobelini, 2013
" .3תרומת" משאבים אוניברסיטאיים למכללות קהילתיות :שותפות המתבססת על פעילות של
האוניברסיטאות במכללות שתורמת הן למכללות והן לאוניברסיטאות .במודל זה מוצעים לדוגמא
קורסים במכללות שמועברים על-ידי סגל מאוניברסיטאות ארבע-שנתיות ואשר משרתים את שני
המוסדות .דוגמא לשותפות כזו היא בין אוניברסיטת ניו-המפשיר למכללות קהילתיות באזור
כאשר בית-ספר לבריאות ציבור באוניברסיטה מעביר קורסים בבריאות הציבור במכללות מתוך
רצון לחשוף ציבור רחב יותר לרעיונות בסיסיים של בריאות ציבור (.)Caron, 2013
5
.5מכללות קהילתיות ,עסקים מקומיים ותעשייה :פרקטיקות של שיתוף
פעולה
שיתופי פעולה בין מכללות קהילתיות לבין עסקים ותעשייה מקומיים זוכים בשנים האחרונות לעניין
גובר בסדר היום הציבורי .כך לדוגמא ,בנאום של הנשיא אובמה לאומה בינואר state of the union ( 2112
,)addressהוא התייחס לחשיבות של שותפויות אלה ולצורך בהגברתן.
שיתופי פעולה אלה הם חלק מתנועה המכונה בספרות " ."New Vocationalimהתנועה מקדמת את
הרעיון של חינוך מקיף יותר שעונה על הצרכים של עובדים מיומנים ושל אזרחים משכילים ומעורבים
על-ידי שילוב של שלושת המטרות המסורתיות של המכללות הקהילתיות :חינוך אקדמי (כאפיק-מעבר
לאוניברסיטאות) ,חינוך תעסוקתי וחינוך התפתחותי ).(Soares, 2010
הספרות הקיימת עוסקת בעיקר ב תגובות של המכללות הקהילתיות לשינויים בשוק העבודה ,ובמסלולים
מקצועיים חלופיים למסלול האקדמי המקובל ).(Soares, 2010
ביטויים של פרקטיקות מוצלחות של שותפות אקדמית-עסקית ):(Soares, 2010
שינויים בתכנית הלימודית :מודלים של שינויים כוללים קונטקסטואליזציה ,מודולריות ,תכנית
מבוססת-מיומנויות ,תכנית לימודים מואצת ,לימוד מבוסס-מקום-עבודה ,ומודלים של לימודים
במקביל לעבו דה .במודלים אלה המעסיקים מהווים שחקן חשוב בפיתוח תכנית הלימודים
ובאישור התעודות.
תמיכה אקדמית וחברתית :הקמת מרכזי תעסוקה שמספקים סיוע כלכלי ויעוץ אקדמי ותעסוקתי
לסטודנטים.
התפתחות מקצועית :פיתוח כישורים נחוצים בקרב הצוות והסגל האקדמי בכל הקשור לפיתוח
תכניות לימוד ,להוראה המשלבת תעסוקה-מקדמת ואקדמיה ,ולמעקב אחר התקדמות
הסטודנטים וצורכי המעסיקים.
משאבים משותפים לקיימות :השקעה משותפת במתקנים ובציוד כאמצעי לביטוי המחויבות
לשותפות והבטחת המשכיותה.
מספר עקרונות פעולה שמסייעים לשותפויות מוצלחות ):(Soares
.1הכרה באתגר פיתוח כלכלי מקומי שמזמין את השותפות.
.2ביסוס חזון ויעדים משותפים.
.3הבטחת רווח לכל השותפים (כולל הסטודנטים).
.4הנהגה חזקה הן מהמכללה והן מהתעשייה.
.5ביסוס מנגנון משילות ואחריותיות.
6
.6ביקורות חיוביות ושליליות על מודל המכללות הקהילתיות ועל אופן
יישומו
6.1ביקורות חיוביות
המכללות הקהילתיות זוכות לתמיכה רחבה בעיקר על בסיס תפקידם ההיסטורי ביצירת נגישות רחבה
להשכלה גבוהה ,בשילובם מרכיבים של הכשרה מקצועית בתכנית הלימודים ובחיבורם לקהילות
המקומיות בהם פועלים.
.1הזדמנות להשכלה גבוהה לאלה שלא היו מגיעים ללא מודל זה:
א .עלות נמוכה :שכר הלימוד של המכללות הקהילתיות זול בהרבה ממכללות 4שנתיות .עובדה
מעניינת :שכר הלימוד במכללות הקהילתיות נמוך בכ 64%-בממוצע ממכללות -4שנתיות ( AACC,
.)2013
ב .מדיניות קבלה פתוחה :תנאי הקבלה למכללות הוא תעודת גמר תיכון (או GEDשזו תעודה
שוות -ערך עבור אנשים שלא סיימו תיכון אך נבחנו בהמשך בבחינה של עמידה בחובות הלימודיות
הנדרשות בתיכון) ,ללא התנייה ברמת ציונים וללא דרישות נוספות .במדינות מסוימות מדיניות
הקבלה גמישה אף יותר ומאפשרת קבלה לכל מי שהגיע לגיל 18ושמראה 'יכולת להרוויח'
מלימודים ,גם ללא תעודת גמר תיכון או תעודה מקבילה לה.
ג .תכנית לימודים גמישה :היקף הלימודים גמיש יחסית ומאפשר פריסה של לימודים על פני זמן רב
(מוכרים קורסים שנלמדו ב 1-השנים האחרונות על-מנת להבטיח עדכניות של החומר הנלמד).
ד .קרבה גיאוגרפית למקומות מגורים :סטודנטים לומדים לרוב במכללות קהילתיות קרובות
למקומות מגוריהם.
ה .עובדה מעניינת :סטודנטים ב 41%-מהמכללות הציבוריות יכולים ללמוד תואר שלם מרחוק
באמצעות האינטרנט (.)AACC, 2013
.2הוראה:
סגל שעוסק בהוראה בלבד ולא במחקר ובהוראה .בכך ,הסגל נגיש יותר לסטודנטים ,הקורסים נלמדים
בקבוצות קטנות יותר וכו'.
.3אפיק מעבר ללימודי תואר ראשון:
בחלק מהמקומות ישנה עדיפות לבוגרי מכללות קהילתיות בקבלה לאוניברסיטאות ארבע-שנתיות.
.4הכנה לתעסוקה:
א .המכללות הקהילתיות תומכות בהכשרה ובהכשרה-מחודשת לעובדים בדרגי ביניים ( mid-level
)skilled workersומפעילות תכניות בהם נלמדים ידע וכישורים בביקוש בשוק העבודה ( AACC,
.)2013
ב .עובדות מעניינות 59% :מהאחיות החדשות ומעובדי בריאות חדשים למדו במכללות קהילתיות;
81%ממכבי האש ,שוטרים וטכנאי חירום רפואיים למדו במכללות קהילתיות (.)AACC, 2013
1
.5חיבור בין השכלה לשוק העבודה המקומי (:)AACC, 2013; Mullin, 2011
א .שיתופי פעולה עם עסקים מקומיים :המכללות מושכות לרוב אוכלוסייה מקומית שצפויה
להישאר באזור .חלקן מקיימות קשר עם העסקים באזור ומציעות לדוגמא הכשרות מקצועיות
רלוונטיות לעסקים המחזקות את האפשרות לרציפות במעבר בין לימודים לתעסוקה.
ב .רישות של אנשי הסגל בעולם העבודה :מרבית אנשי הסגל עובדים בתחום הוראתם מחוץ
למכללה .בכך ,הרישות המקצועי שלהם מהווה משאב עבור החיבור בין הקורסים לבין עולם
העבודה.
.6פוטנציאל שכר:
פוטנציאל השכר של בוגרי מכללות קהילתיות גבוה יותר מפוטנציאל השכר של בעלי השכלה
גבוהה של שנתיים או יותר שלא השלימו תואר אקדמי.
6.2ביקורות שליליות והמלצות לשינוי
ב 2112-יצא דוח של הועדה לבחינת העתיד של המכללות הקהילתיות שהעביר ביקורת רבה על המכללות
כפי שפועלות כיום וקרא לעיצוב מחדש של המודל הקיים .רוח הדברים בדוח הוא שיש לערוך שינוי
באופן יישום מודל המכללות הקהילתיות ולהשקיע בין השאר בהצלחה בתוך המערכת ולא רק בנגישות
למערכת .בהתאם ,גם מדדי ההצלחה ומודל התקצוב צריכים לתת ביטוי לחשיבות סיום לימודים ולא רק
כניסה ללימודים.
בסעיף זה מוצגות עיקר הביקורות הקיימות בדו"ח זה ובמקורות נוספים על המכללות הקהילתיות
וכיווני הפעולה המוצעים לרענון המודל (.)AACC, 2012
6.2.1ביקורות שליליות
על-אף ההצלחות ההיסטוריות של המכללות במיוחד תחת האתגרים שהן נתונות להם ,ישנן קריאות
לצורך בעיצוב מחדש של המערכת באופן שיתאים לזמננו .שיעורי סיום הלימודים במכללות נמוך
במיוחד ,ההכשרה המקצועית אינה עומדת בצרכי שוק העבודה ואין רציפות מספיקה בין לימודי בית-
הספר התיכון ,המכללה והאוניברסיטאות .המכללות מתוקצבות באופן שמעודד כניסה למערכת אך אינו
מעודד במידה הנדרשת את המאמצים להבטיח הצלחה בתוך המערכת.
.1שיעורי ההצלחה והסיום במכללות הקהילתיות נמוך מאוד ( AACC, 2009; AACC, 2012; Mobelini,
:)2013; Roska & Calcagno, 2008
כ 6-שנים לאחר תחילת הלימודים של השנתון שהחל ב ,2113/4-רק 46%מהסטודנטים שהחלו
לימודים במכללות קהילתיות במטרה לסיים עם תעודה או תואר דו-שנתי אכן סיימו ,עברו
למוסד ארבע-שנתי או עדין לומדים (.)AACC, 2012
בסקר שנערך ב 2111-נמצא שכ 51% -מאלה שמתחילים ללמוד בסמסטר סתו נושרים
מהלימודים לפני תחילת סמסטר סתו הבא (.)AACC, 2012
8
בסקר שנערך ב 2111-נמצא ששיעורי ההשתתפות במענים וולונטריים נמוך במיוחד :כ 31%-לא
מגיעים לאוריינטציה 91% ,מדווחים שיעוץ אקדמי חשוב להם אך פחות משליש מהסטודנטים
פונים ליועץ (.)AACC, 2012
.2הכנה לתעסוקה עם התאמה נמוכה לצרכים של שוק העבודה (:)AACC, 2012
תכנון התפתחות מקצועית :דו"חות בדיקה מעידים על ייצוג-יתר של סטודנטים בתחומי לימוד
חסרי ביקוש בשוק העבודה ובייצוג-חסר בתחומי לימוד בעלי ביקוש ( National Commission on
.)Community Colleges, 2008; ACT, 2012
( AACC,
.3חוסר רציפות במעברים בין תיכון ,מכללות קהילתיות ואוניברסיטאות ארבע-שנתיות
:)2012
מחקרים שבוחנים מעבר של סטודנטים ממכללות קהילתיות למוסדות ארבע-שנתיים מוצאים
שבין 25%-39%בלבד מאלה שהצהירו שברצונם לעבור למוסד ארבע-שנתי עושים זאת תוך 4-6
שנים.
חלק מהמוסדות הארבע-שנתיים לא מכירים בנקודות הזכות שנצברו במכללות הקהילתיות.
.4מודל כלכלי שתומך בהרחבת הנגישות בכניסה למערכת ללא השקעה מספיקה בעידוד הצלחה
לאחר הכניסה למערכת (:)AACC, 2012
מימון המערכת מתבסס על מספר סטודנטים שמתחילים ללמוד ללא קשר לביצועים מוסדיים
ולתוצאות חיוביות של סטודנטים.
.5קיומן של מכללות קהילתיות מאפשר לתלמידים לא להשקיע בתיכון:
קיימת טענה לפיה עקב מדיניות הקבלה הפתוחה למכללות הקהילתיות ,נוצר תמריץ שלילי בקרב
תלמידי תיכון להשקיע בזמן התיכון (.)AACC, 2009
.6החזרת הלוואות:
סטודנטים שלוקחים הלוואות עבור לימודים במכללות קהילתיות הם בעלי סבירות גבוהה יותר
שלא להחזיר את ההלוואות בהשוואה לסטודנטים באוניברסיטאות (.)AACC, 2009
6.2.2המלצות לשינוי
כיווני הפעולה המוצעים לרענון המודל בדוח של ה( AACC -המקור בנספח :)1
עיצוב מחדש של חוויית הלימודים של הסטודנט (:)Redesign Students Educational Experiences
.1הגברת שיעור המסיימים עם תעודה או תואר דו-שנתי בכ 51%-עד 2121תוך שימור נגישות למערכת,
הבטחת איכות ,וצמצום פערים מבוססי הכנסה ,קבוצת אוכלוסייה ומגדר.
.2שיפור המוכנות ללימודים :צמצום מספר המתחילים ללמוד ללא הכנה מתאימה ב 51%-עד ,2121
והכפלת מסיימי קורסי בסיס התפתחותיים שיעמדו בהצלחה בקורסי שנה א'.
.3צמצום חד של פערים בכישורים תעסוקתיים ,והתמקדות בחינוך מקצועי וטכני הנדרשים לשילוב
בתעסוקה.
9
המצאה-מחדש של תפקידים מוסדיים (:)Reinvent Institutional Roles
.1הגדרה מחדש של חזון המכללות הקהילתיות ושל התפקידים המוסדיים הנחוצים לשם התאמה
לצרכים החינוכיים והתעסוקתיים של המאה ה.21-
.2השקעה בתשתיות תומכות המשרתות מספר מכללות קהילתיות על-ידי שיתופי פעולה בין המכללות
לבין גורמים פילנתרופים ,ממשלתיים ושחקנים מהמגזר הפרטי.
איתחול המערכת (:)Reset the System
.1איתור אסטרטגי של השקעות ציבוריות ופרטיות שיסייעו ביצירת תמריצים למוסדות ולסטודנטים.
.2יישום מדיניות ופרקטיקה המעודדת מצוינות ,שקיפות ואחריותיות לתוצאות של המכללות.
11
ביבליוגרפיה
ACT, Inc. 2012. Changing Lives, Building a Workforce: Preparing Community College Students
for Jobs and Careers (21st-Century Commission Working Brief #11). Washington, DC: American
Association of Community Colleges.
American Association of Community Colleges. 2012. Reclaiming the American Dream:
Community Colleges and the Nation's Future.
American Association of Community Colleges. 2013 Community College Fast Facts.
Baum, S.; Little, K.; Payea, K. 2011. Trends in Community College Education: Enrollment, Prices,
Student Aid, and Debt Levels. Trends in Higher Education Series. College Board Advocacy &
Policy Center.
Caron, R. 2013. Community College-University Partnership: An Innovative Approach Toward
Educating Tomorrow's Public Health Workforce. Community College Journal of Research and
Practice. 37(8): 649-652.
Mobelini, D. 2013. Community College: Partnerships in Higher Education. Community College
Journal of Research and Practice. 37(8): 629-635.
Mullin, C. 2011. The Road Ahead: A Look at Trends in the Educational Attainment of Community
College Students. AACC Policy Brief.
National Commission on Community Colleges. 2008. Winning the Skills Race and Strengthening
America's Middle Class: An Action Agenda for Community Colleges. New York: College Board.
Soares, L. 2010. The Power of the Education – Industry Partnership: Fostering Innovation in
Collaboration Between Community Colleges and Businesses. Center for American Progress.
U.S. Department of Education. 2012. Characteristics of Associate's Degree Attainder's and Time to
Associate's Degree.
U.S. Department of Education. 2011. Community College Student Outcomes: 1994-2009.
Van Noy, M.; Jacobs, J. 2012. Employer Perceptions of Associate Degrees in Local Labor Markets:
A Case Study of the Employment of Information Technology Technicians in Detroit and Seattle.
CCRC Working Paper No. 39.
11
:מקורות מידע כלליים על מכללות קהילתיות
: כתבי עת שמוקדשים למכללות קהילתיות.1
a) Journal of Applied Research in the Community College
b) Community College Journal of Research and Practice
c) Community College Review
Education ( מאגר מידע של מדיניות וחקיקה הקשורה במכללות קהילתיות במדינות שונות בארה"ב.2
:)commission of the states
http://www.ecs.org/ecs/ecscat.nsf/WebTopicView?OpenView&count=1&RestrictToCategory=Postsecondary+Institutions--Community/Technical+Colleges
3. American Association of Community Colleges: http://www.aacc.nche.edu
4. Community College Research Center (CCRC), Teachers College, Columbia University:
http://ccrc.tc.columbia.edu/
5. White House: http://www.whitehouse.gov/issues/education/higher-education
6. US department of education
12
1 נספח
:מתוך דוח הועדה לבחינת המכללות הקהילתיות
American Association of Community Colleges. 2012. Reclaiming the American Dream:
Community Colleges and the Nation's Future.
Despite these historic successes, and amidst serious contemporary challenges, community colleges need to
be redesigned for new times. What we find today are student success rates that are unacceptably low,
employment preparation that is inadequately connected to job market needs, and disconnects in
transitions between high schools, community colleges, and baccalaureate institutions. Community colleges,
historically underfunded, also have been financed in ways that encourage enrollment growth, though
frequently without adequately supporting that growth, and largely without incentives for promoting
student success. These conditions hinder middle-class students and have a devastating effect on lowincome students and students of color, those often in greatest need of what community colleges have to
offer.
Redesign Students’ Educational Experiences
Recommendations:
1. Increase completion rates of students earning community college credentials (certificates and associate
degrees) by 50% by 2020, while preserving access, enhancing quality, and eradicating attainment gaps
associated with income, race, ethnicity, and gender.
2. Dramatically improve college readiness: By 2020, reduce by half the number of students entering college
unprepared for rigorous college-level work, and double the number of students who complete
developmental education programs and progress to successful completion of related freshman-level
courses.
3. Close the American skills gaps by sharply focusing career and technical education on preparing students
with the knowledge and skills required for existing and future jobs in regional and global economies.
Reinvent Institutional Roles
Recommendations:
4. Refocus the community college mission and redefine institutional roles to meet 21stcentury education
and employment needs.
5. Invest in support structures to serve multiple community colleges through collaboration among
institutions and with partners in philanthropy, government, and the private sector.
Reset the System
Recommendations:
6. Target public and private investments strategically to create new incentives for institutions of education
and their students and to support community college efforts to reclaim the American Dream.
7. Implement policies and practices that promote rigor, transparency, and accountability for results in
community colleges.