Community NewModel of community colleges: a literature review

Published on June 2016 | Categories: Documents | Downloads: 40 | Comments: 0 | Views: 322
of 17
Download PDF   Embed   Report

Community colleges are Universal education opportunities, academic and professional. Colleges enjoy wide public support especially in light of accessibility and linkages with the local community. However, there is much criticism of their performance, methods of administration and low graduation rate among students.

Comments

Content

‫מודל המכללות הקהילתיות‪:‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫אילה הנדין‬

‫מודל המכללות הקהילתיות‪:‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫אילה הנדין‬

‫ניסן תשע"ד‬

‫ירושלים‬

‫אפריל ‪4102‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫‪ .1‬רקע ‪2.........................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מכללות קהילתיות בתוך הקשר מדיניות החינוך והתעסוקה הפדראלית ‪4..........................‬‬
‫‪ .3‬מכללות קהילתיות‪ :‬מידע כמותי ‪5.................................................................................‬‬
‫‪ .4‬מכללות קהילתיות ואוניברסיטאות ארבע‪-‬שנתיות‪ :‬מודלים של שיתוף פעולה ‪8..................‬‬
‫‪ .5‬מכללות קהילתיות‪ ,‬עסקים מקומיים ותעשייה‪ :‬פרקטיקות של שיתוף פעולה ‪9..................‬‬
‫‪ .6‬ביקורות חיוביות ושליליות על מודל המכללות הקהילתיות ועל אופן יישומו ‪11 ..................‬‬
‫‪ 6.1‬ביקורות חיוביות ‪11 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬ביקורות שליליות והמלצות לשינוי ‪12 .......................................................................‬‬
‫‪ 6.2.1‬ביקורות שליליות ‪12 ........................................................................................‬‬
‫‪ 6.2.2‬המלצות לשינוי‪14 ............................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪15 ...............................................................................................................‬‬
‫נספח ‪11 .......................................................................................................................1‬‬

‫תמצית‬
‫סקירה זו עוסקת במודל המכללות הקהילתיות המתקיים בארה"ב‪ .‬הסקירה כוללת‪:‬‬
‫‪ .1‬תיאור של מודל המכללות הקהילתיות‬
‫‪ .2‬התייחסות לקונטקסט המדיניות הפדראלית בתוכו המכללות פועלות‬
‫‪ .3‬מידע כמותי על המכללות‪ :‬היקף המכללות ומאפייניהם‪ ,‬הרכב ומאפייני הסטודנטים‪,‬‬
‫אינדיקטורים של תוצאות‬
‫‪ .4‬תיאור הקשר בין המכללות לבין מוסדות אוניברסיטאיים ארבע‪-‬שנתיים‬
‫‪ .5‬תיאור הקשר בין המכללות לבין עסקים ותעשייה מקומיים‬
‫‪ .6‬ביקורות חיוביות ושליליות על מודל המכללות הקהילתיות ועל יישומו‬
‫המכללות הקהילתיות מיועדות למלא תפקיד מרכזי במתן הזדמנויות להשכלה אקדמית ומקצועית‪.‬‬
‫תלמידי המכללות מהווים ‪ 45%‬מכלל הלומדים ללימודים על‪-‬תיכוניים (ללא תואר שני ושלישי)‪.‬‬
‫המכללות נהנות מתמיכה ציבורית רחבה בעיקר לאור נגישותם וחיבורם לקהילה המקומית‪ .‬תמיכה זו‬
‫קיבלה ביטוי בין השאר בהצהרה של הנשיא אובמה ב‪ 2112-‬על חשיבות המכללות בקידום החברה‬
‫האמריקאית וביעד שהגדיר ל‪ 5-‬מיליון בוגרים נוספים עד ‪( 2121‬אתר הבית הלבן)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנה‬
‫ביקורת רבה על תפקוד המכללות‪ ,‬דרכי ניהולם ושיעור הסיום הנמוך בקרב הלומדים‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫ישנם ניסיונות מגוונים לערוך שינויים במבנה המערכת‪ ,‬וב‪ 2112-‬יצא דו"ח של ועדה שמונתה על‪-‬ידי‬
‫איגוד המכללות הקהילתיות שמציע רפורמה מקיפה בדרכי הפעולה של המערכת תוך מעבר מדגש על‬
‫נגישות למערכת לדגש על הצלחה בתוך המערכת (‪.)AACC, 2012‬‬

‫‪i‬‬

‫‪ .1‬רקע‬
‫מכללות קהילתיות הן מוסדות לימודים גבוהים ציבוריים דו‪-‬שנתיים‪ .‬מטרתן היא להרחיב את הנגישות‬
‫להשכלה גבוהה ולשמש בין השאר אפיק מעבר לאוניברסיטאות ו‪/‬או לתעסוקה‪ .1‬המכללות קיימות מזה‬
‫כמאה שנה ומונות כיום כ‪ 1,132 -‬מוסדות ציבוריים ועצמאיים‪ ,‬או כ‪ 1,611 -‬מוסדות אם כוללים‬
‫שלוחות שונות של אותו המוסד (‪.)AACC website‬‬
‫מדיניות הקבלה של המכללות פתוחה לכל מי שברשותו תעודת גמר תיכון (או ‪ GED‬שזו תעודה שוות‪-‬ערך‬
‫עבור אנשים שלא סיימו תיכון אך נבחנו בהמשך בבחינה של עמידה בחובות הלימודיות הנדרשות‬
‫בתיכון)‪ .‬עם זאת‪ ,‬תלמידים נדרשים להיבחן בבחינות כניסה כיוון שחלק מהקורסים אינם פתוחים‬
‫לכולם‪ .‬במדינות מסוימות מדיניות הקבלה גמישה עוד יותר כשבקליפורניה ובמינסוטה לדוגמא‪ ,‬כל מי‬
‫שהגיע לגיל ‪ 18‬ושמראה 'יכולת להרוויח' מלימודים רשאי להתקבל‪ ,‬גם אם אין ברשותו תעודת גמר‬
‫תיכון או תעודה מקבילה לה‪.‬‬
‫ישנם כמה מסלולי לימוד מקובלים‪:‬‬
‫‪ .1‬תואר דו‪-‬שנתי (‪ :)Associate's Degree‬לימודים לקראת תואר דו‪-‬שנתי (‪)Associate's Degree‬‬
‫המאפשר להמשיך למוסד ארבע‪-‬שנתי לשם השלמת תואר ראשון או להשתלב בתעסוקה עם תעודה‬
‫המעידה על השכלה על‪-‬תיכונית‪.‬‬
‫‪ .2‬לימודי תעודה (‪ :)Certificate programs‬לימודים לקראת קבלת תעודה מקצועית בתחום עיסוק‬
‫מסוים‪ .‬לימודים אלה קצרים יותר‪ ,‬פחות אקדמיים ומהווים נתיב להשתלבות בתעסוקה ( ‪Mullin,‬‬
‫‪.)2011‬‬
‫‪ .3‬לימודים שלא לצורך תעודה או תואר‪ :‬לימודים לשם רכישת כישורים מקצועיים ספציפיים או‬
‫לשם העשרה כללית שאינם מכוונים לעבר קבלת תעודת גמר כלשהי‪.‬‬
‫מרבית המכללות הקהילתיות מחויבות בחזונן לדברים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬נגישות לכל חלקי החברה באמצעות מדיניות קבלה פתוחה‬
‫‪ .2‬תכנית לימודים מקיפה‬
‫‪ .3‬שירות לקהילה כמוסד מעוגן‪-‬בקהילה המקומית‬
‫‪ .4‬הוראה‬
‫‪ .5‬למידה מתמשכת (של מבוגרים) – ‪lifelong learning‬‬

‫‪ .6‬הכנה לתעסוקה‬

‫‪ 1‬ישנם מודלים נוספים שמקבילים למכללות הקהילתיות שאינם נכללים בסקירה זו‪ :Junior Colleges )1 :‬מוסדות‬
‫מקבילים למכללות קהילתיות במימון פרטי; ‪.)Shulock et all, 2011( :Career Technical Education Mission )2‬‬

‫‪1‬‬

‫קיימת ספרות רחבה בתחום המכללות הקהילתיות ולפחות שלושה כתבי‪-‬עת אקדמיים המוקדשים כל‬
‫כולם לנושא זה‪ .‬בין התחומים הנחקרים בספרות‪:‬‬
‫‪ .1‬מסלול הלימודים של הסטודנטים ‪ :‬מטרות הלימודים (קבלת תעודה‪ ,‬תואר‪ ,‬מעבר לתואר אקדמי)‪,‬‬
‫היקף לימודים (חלקי או מלא)‪ ,‬התמדה‪ ,‬סיום מסלול הלימודים וקבלת תעודה ( ‪Jenkins –CCRC‬‬
‫‪)Fong & Visher, 2013; -MDRC( )& Woo Cho, 2014; Ran & Woo Cho, 2013; Crosta, 2013‬‬
‫‪ .2‬ייצוג מיעוטים בהשכלה על‪-‬תיכונית (‪-CCRC‬‬
‫‪)Marshall & Soonachan, 2006‬‬

‫‪Dougherty & Kerrigan, 2006; Dougherty,‬‬

‫‪ .3‬השפעה של סיוע כלכלי ושל תעסוקה על תוצאות לימודיות (‪Dadgar, 2012; Scott- -CCRC‬‬

‫;‪)Clayton, 2011‬‬
‫‪ .4‬הערכת תכניות (‪)Sommo et al., 2012; Rutschow et al., 2012 -MDRC‬‬
‫‪ .5‬מעבר ממכללות קהילתיות לאוניברסיטאות ארבע‪-‬שנתיות ( ‪Belfield, 2013; Roska & -CCRC‬‬

‫‪)Calcagno, 2008; Alfonso, 2006‬‬
‫‪ .6‬מעבר ממכללות קהילתיות לתעסוקה (‪)Van Noy & Jacobs, 2012; -CCRC‬‬
‫‪ .7‬שותפויות בין מכללות קהילתיות לבין עסקים ותעשייה ( ;‪Gallagher, 2012; Shakoor et al, 2013‬‬

‫‪.)Soares, 2010‬‬

‫‪ .2‬מכללות קהילתיות בתוך הקשר מדיניות החינוך והתעסוקה‬
‫הפדראלית‬
‫עד ‪ 1991‬שיעור הלומדים בהשכלה גבוהה בעולם היה הגבוה ביותר בארה"ב‪ .‬כיום לעומת זאת‪ ,‬ארה"ב‬
‫ממוקמת במקום ה‪ 12-‬בשיעור בעלי תואר ממוסד ארבע‪-‬שנתי בגילאי ‪ .34-25‬הנשיא אובמה הציב כיעד‬
‫את החזרת ארה"ב למקום הראשון עד ‪ .2121‬לשם כך הוגדר יעד של ‪ 5‬מיליון בוגרים נוספים של‬
‫המכללות הקהילתיות עד ‪( 2121‬אתר הבית הלבן)‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬נעשים מספר מאמצים לאומיים נוספים‬
‫לחיזוק המכללות הקהילתיות‪:‬‬
‫‪ .1‬קידום שיתופי‪-‬פעולה עם התעשיה לשיפור המוכנות של הבוגרים לעולם העבודה‪ :‬הממשל‬
‫הפדרלי התחייב להשקעת ‪ 511‬מיליון ‪ $‬בתכניות מעבר מהשכלה לתעסוקה והקצה ‪ 511‬מיליון ‪$‬‬
‫נוספים למענקים בתחום זה‪ .‬בשנתיים הקרובות יושקעו מיליארד ‪ $‬נוספים בתחום זה (אתר הבית‬
‫הלבן)‪.‬‬
‫‪ 2 .2‬מיליון מקומות עבודה לעובדים מיומנים‪ :‬במסגרת בקשות התקציב לשנת ‪ ,2113‬ביקש אובמה כ‪-‬‬
‫‪ 8‬מיליארד ‪ $‬להשקעה במכללות הקהילתיות כמרכזי תעסוקה בהם ניתן ללמוד כישורים נדרשים‬
‫לתעשיה המוכרים על‪-‬ידי התעשיה (אתר הבית הלבן)‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ .3‬מכללות קהילתיות‪ :‬מידע כמותי‬
‫עובדות ונתונים על המכללות הקהילתיות מתבססות בעיקר על פרסומי האגודה האמריקאית למכללות‬
‫הקהילתיות (‪ )AACC‬בשנת ‪ ,2113‬ועל נתוני משרד החינוך האמריקאי‪.‬‬
‫‪ ‬מכללות לפי מגזר‪ :‬ב‪ 2111 -‬היו סה"כ ‪ 1,132‬מכללות קהילתיות מתוכן ‪ 986‬ציבוריות‪ 115 ,‬עצמאיות‬
‫ו‪ 31 -‬שבטיות (‪.)AACC, 2013( )Native-American‬‬
‫‪ ‬הרכב הסטודנטים‪:‬‬
‫א‪ .‬צבירת נקודות זכות‪ :‬ב‪ 2111-‬היו כ‪ 8-‬מיליון סטודנטים שלמדו במסלולים בהם צוברים נקודות‬
‫זכות אקדמיות (‪ )62%‬וכ‪ 5-‬מיליון שלמדו במסלולים בהם אין צבירת נקודות זכות אקדמיות‬
‫(‪.)AACC, 2013( )38%‬‬
‫ב‪ .‬היקף לימודים‪ 4.16 :‬מיליון למדו היקף לימודים חלקי (‪ )59%‬ו‪ 3.21 -‬למדו בהיקף מלא (‪)41%‬‬
‫(‪.)AACC, 2013‬‬
‫ג‪ .‬גיל‪ :‬גיל הלימודים הממוצע היה ‪ 28‬והגיל החציוני היה ‪ 39% .23‬מהלומדים היו בני ‪ 21‬ומעלה‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 45%‬היו בין ‪.)AACC, 2013( 35-22‬‬
‫ד‪ .‬מין‪ 51% :‬מהלומדות היו נשים ו‪ 43%-‬גברים (‪.)AACC, 2013‬‬
‫ה‪ .‬דור ראשון להשכלה גבוהה‪ 41% :‬מהלומדים הם דור ראשון להשכלה גבוהה (‪.)AACC, 2013‬‬
‫‪ ‬ייצוג בקרב לומדים להשכלה גבוהה‪ 45% :‬מהלומדים בהשכלה גבוהה שלא לתארים מתקדמים הם‬
‫תלמידי מכללות קהילתיות (‪.)AACC, 2013‬‬
‫‪ ‬תעסוקה בזמן הלימודים‪ :‬מתוך הלומדים בהיקף מלא‪ 21% ,‬עובדים במשרה מלאה ו‪ 59%-‬עובדים‬
‫במשרה חלקית‪ .‬מתוך הלומדים בהיקף חלקי‪ 41% ,‬עובדים במשרה מלאה ו‪ 41%-‬עובדים במשרה‬
‫חלקית (‪.)AACC, 2013‬‬
‫‪ ‬סיוע כלכלי‪ :‬בשנת הלימודים ‪ 59% ,2111/8‬מהלומדים הגישו בקשות לסיוע כלכלי ו‪46%-‬‬
‫מהלומדים קיבלו סיוע כלכלי (‪.)AACC, 2013‬‬
‫‪ ‬שכר לימוד‪ :‬ממוצע שכר הלימוד ב‪ 2112/13-‬במכללות קהילתיות ציבוריות לתלמידים מהמחוז היה‬
‫‪ ,$3,131‬בעוד ממוצע שכר הלימוד למכללה ארבע‪-‬שנתית ציבורית לתלמידים מהמדינה היה ‪$8,661‬‬
‫(‪ .)AACC, 2013‬הערכת עלות שכר לימוד ל‪ 2111/11-‬בתוספת עלויות נלוות (דיור‪ ,‬ספרים וציוד‪,‬‬
‫תחבורה ואחרים) היא פחות מ‪.)The college Board, Trends in College Pricing, 2010( $15,111-‬‬
‫‪ ‬הרכב ההכנסות של המכללות הקהילתיות הציבוריות‪ :‬ב‪ 2111-‬ההכנסות של המכללות התבססו על‬
‫שכר לימוד (‪ ,)21.1%‬השתתפות פדראלית (‪ ,)16.6%‬השתתפות של המדינה (‪ ,)29.2%‬השתתפות‬
‫מקומית (‪ ,)16,3%‬ואחרים (‪( .)11.2%‬סה"כ ההכנסות‪.)AACC, 2013( )$59,818,314,131 :‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ ‬תחומי לימוד‪ :‬מבין המסיימים ב‪ 34% ,2111/8-‬למדו בתחומי מדעי הרוח‪ ,‬החברה והמדעים‪21% .‬‬
‫למדו במקצועות הבריאות‪ 16% ,‬עסקים‪ 4% ,‬שירותי הגנה‪ 4% ,‬מדעי המחשב ו‪ 15%-‬אחר ( ‪Baum et‬‬
‫‪.)al., 2011‬‬
‫‪ ‬מטרות ותוצאות הלימודיות של סטודנטים במכללות קהילתיות‪:‬‬
‫ המידע הלאומי שנאסף על תוצאות לימודיות (מסיימים ונושרים) מתייחס רק לסטודנטים‬‫בהיקף לימודים מלא שלומדים לראשונה בחייהם‪ .‬זאת למרות שסטודנטים בהיקף לימודים‬
‫מלא מהווים את המיעוט בתוך המוסדות (‪.)Baum et al., 2011‬‬
‫ מטרות לימודיות‪ :‬מרבית הסטודנטים מעוניינים בהשגת תעודה כלשהי‪ .‬בקרב המתחילים‬‫לימודים ב‪ 81.4% ,2113/4-‬הצהירו שברצונם לסיים את לימודיהם עם תואר ראשון לפחות‬
‫לעומת ‪ 11.8%‬בקרב המתחילים ב‪.)US department of education, 2011( .1989/91-‬‬
‫ השגת תעודה לימודית תוך ‪ 5‬שנים מסיום תחילת הלימודים‪ :‬מבין אלה שהחלו לימודים‬‫במכללות הקהילתיות ב‪ 5.9% ,2113/4-‬קיבלו תואר ראשון‪ 13.1% ,‬קיבלו תואר דו‪-‬שנתי ו‪1.4%-‬‬
‫קיבלו תעודה תוך ‪ 5‬שנים מתחילת הלימודים ב‪.)US department of education, 2011( 2118-‬‬
‫ השגת תעודה לימודית תוך ‪ 6‬שנים מסיום תחילת הלימודים‪:‬‬‫א‪ .‬מבין אלה שהחלו לימודים במכללות הקהילתיות ב‪ 11.6% ,2113/4-‬קיבלו תואר ראשון‪,‬‬
‫‪ 14.4%‬קיבלו תואר דו‪-‬שנתי ו‪ 8.5%-‬קיבלו תעודה תוך ‪ 6‬שנים מתחילת הלימודים ב‪2119-‬‬
‫(‪.)US department of education, 2011‬‬
‫ב‪ .‬מבין כלל המתחילים לימודים (במכללות קהילתיות או במוסדות ארבע‪-‬שנתיים)‪11% ,‬‬
‫קיבלו תעודה‪ 11.4% ,‬קיבלו תואר דו‪-‬שנתי‪ ,‬ו‪ 28.2% -‬קיבלו תואר ראשון אקדמי‪51.5% .‬‬
‫לא סיימו (‪ 15%‬עדין לומדים ו‪ 35.5%-‬לא לומדים) (‪.)US department of education, 2011‬‬
‫ מעבר למוסד לימודים ארבע‪-‬שנתי‪ 21.1% :‬מבין אלה שהחלו לימודים במכללות הקהילתיות ב‪-‬‬‫‪ 2113/4‬עברו תוך ‪ 5‬שנים ללמוד במוסד לימודים ארבע‪-‬שנתי (לקראת תואר ראשון)‪ .‬חלקם‬
‫קיבלו בדרך תואר דו‪-‬שנתי וחלקם לא (‪.)US department of education, 2012‬‬
‫ סיום לימודים בזמן קרוב למקובל‪:‬‬‫א‪ .‬בקרב השנתון שהחל את לימודיו ב‪ ,2115-‬רק ‪ 21%‬מאלה שנרשמו כלומדים (בהיקף מלא או‬
‫חלקי) לקראת תואר השלימו את הלימודים תוך ‪ 151%‬מהזמן המקובל‪ .‬במכללות‬
‫הקהילתיות הפרטיות (למטרות‪-‬רווח)‪ ,‬שיעור המסיימים בזמן זה היה ‪Baum et al., ( 58%‬‬
‫‪.)2011‬‬
‫ב‪ .‬בקרב השנתון שהחל את לימודיו ב‪ 2113/14-‬וסיים עד ‪ ,2119‬הזמן הממוצע לקבלת תואר‬
‫דו‪-‬שנתי היה ‪ 38.3‬חודשים והזמן החציוני היה ‪ 33‬חודשים‪ .‬בקרב אלה שלמדו בהיקף מלא‬
‫הזמן הממוצע היה מעט קצר יותר ועמד על ‪ 32.2‬חודשים כמו גם הזמן החציוני שהיה ‪29‬‬
‫חודשים (‪.)US department of education, 2012‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ ‬לומדים ביחס למקבלי תארים‪ :‬בין ‪ 1989/91‬ל‪ 2119/11-‬חל גידול רב בשיעור מקבלי תואר דו‪-‬שנתי‬
‫(‪:)Mullin, 2011‬‬
‫א‪ .‬סטודנטים לבנים‪ :‬גידול של ‪ 91%‬במקבלי התארים לעומת גידול של ‪ 11%‬במספר הלומדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬סטודנטים שחורים‪ :‬גידול של ‪ 283%‬במקבלי התארים לעומת גידול של ‪ 131%‬במספר הלומדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬היספאנים‪ :‬גידול של ‪ 441%‬במקבלי התארים לעומת גידול של ‪ 226%‬במספר הלומדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בין ‪ 1911‬ל‪ 2115-‬הגידול הרב ביותר בקבלת תארים היה בתואר דו‪-‬שנתי‪ .‬קצב הגידול בקבלת‬
‫תואר זה היה פי ‪ 2‬מקצב הגידול במקבלי תואר ראשון‪.‬‬

‫‪ .4‬מכללות קהילתיות ואוניברסיטאות ארבע‪-‬שנתיות‪ :‬מודלים של שיתוף‬
‫פעולה‬
‫ישנם כמה מודלים נפוצים של שיתופי פעולה בין מכללות קהילתיות לבין אוניברסיטאות ארבע‪-‬שנתיות‪.‬‬
‫עיקר המחקר בתחום מתמקד בשיתופי‪-‬פעולה סביב הסכמי מעבר ( ‪Kisher, 2007; Townsend & Wilson,‬‬
‫‪ )2006 – in Mobelini‬והספרות מצביעה על הצורך במחקר נוסף על מודלים אחרים של שיתוף פעולה‬
‫(‪.)Mobelini, 2013‬‬
‫‪ .1‬הסכמי מעבר (‪ :)Articulation agreements‬שותפות המתבססת על יצירת הליך פשוט של מעבר‬
‫מהמכללה הקהילתית לאוניברסיטה ארבע‪-‬שנתית‪ .‬שתי דוגמאות מקובלות לתכניות במודל זה הן‬
‫תכניות "‪ " 222‬במסגרתן משלימים שנתיים במכללה הקהילתית ושנתיים באוניברסיטה הארבע‪-‬‬
‫שנתית‪ ,‬ותכניות "‪ "321‬או "‪ "91/31‬במסגרתם לומדים בהיקף של ‪ 91‬נקודות זכות במכללה‬
‫הקהילתית ומשלימים את הלימודים לתואר ראשון ב‪ 31-‬נקודות זכות נוספות באוניברסיטה‬
‫הארבע‪-‬שנתית (‪.)Mobelini, 2013‬‬
‫‪ .2‬מכללות שפועלות בשותפות עם אוניברסיטאות לשם מתן תואר ראשון ( ‪Concurrent-use‬‬

‫‪ / )partnerships‬מרכז אוניברסיטאי (‪ :)University center model‬שותפות המתבססת על שימוש‬
‫משותף במשאבים מוסדיים ואפשרות להמשך לימודים לקראת תואר ראשון ללא צורך במעבר‬
‫משייכות מוסדית למכללה לשייכות מוסדית לאוניברסיטה‪ .‬במסגרת שותפות זו ישנו שימוש‬
‫משותף במשאבי שטח‪ ,‬במתקנים‪ ,‬כח אדם‪ ,‬סגל הוראה וכדומה על‪-‬ידי מכללות קהילתיות‬
‫ואוניברסיטאות‪ .‬סטודנטים שמעוניינים להמשיך ללמוד לקראת תואר ראשון יכולים לעשות זאת‬
‫באותו המוסד‪ .‬דוגמא לשותפות כזו היא ‪ University Center of the Mountains‬שפועל ב‪Hazard -‬‬
‫‪ Community and Technical College‬במזרח קנטקי (‪.)Mobelini, 2013‬‬
‫‪" .3‬תרומת" משאבים אוניברסיטאיים למכללות קהילתיות‪ :‬שותפות המתבססת על פעילות של‬
‫האוניברסיטאות במכללות שתורמת הן למכללות והן לאוניברסיטאות‪ .‬במודל זה מוצעים לדוגמא‬
‫קורסים במכללות שמועברים על‪-‬ידי סגל מאוניברסיטאות ארבע‪-‬שנתיות ואשר משרתים את שני‬
‫המוסדות‪ .‬דוגמא לשותפות כזו היא בין אוניברסיטת ניו‪-‬המפשיר למכללות קהילתיות באזור‬
‫כאשר בית‪-‬ספר לבריאות ציבור באוניברסיטה מעביר קורסים בבריאות הציבור במכללות מתוך‬
‫רצון לחשוף ציבור רחב יותר לרעיונות בסיסיים של בריאות ציבור (‪.)Caron, 2013‬‬
‫‪5‬‬

‫‪ .5‬מכללות קהילתיות‪ ,‬עסקים מקומיים ותעשייה‪ :‬פרקטיקות של שיתוף‬
‫פעולה‬
‫שיתופי פעולה בין מכללות קהילתיות לבין עסקים ותעשייה מקומיים זוכים בשנים האחרונות לעניין‬
‫גובר בסדר היום הציבורי‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בנאום של הנשיא אובמה לאומה בינואר ‪state of the union ( 2112‬‬
‫‪ ,)address‬הוא התייחס לחשיבות של שותפויות אלה ולצורך בהגברתן‪.‬‬
‫שיתופי פעולה אלה הם חלק מתנועה המכונה בספרות "‪ ."New Vocationalim‬התנועה מקדמת את‬
‫הרעיון של חינוך מקיף יותר שעונה על הצרכים של עובדים מיומנים ושל אזרחים משכילים ומעורבים‬
‫על‪-‬ידי שילוב של שלושת המטרות המסורתיות של המכללות הקהילתיות‪ :‬חינוך אקדמי (כאפיק‪-‬מעבר‬
‫לאוניברסיטאות)‪ ,‬חינוך תעסוקתי וחינוך התפתחותי )‪.(Soares, 2010‬‬
‫הספרות הקיימת עוסקת בעיקר ב תגובות של המכללות הקהילתיות לשינויים בשוק העבודה‪ ,‬ובמסלולים‬
‫מקצועיים חלופיים למסלול האקדמי המקובל )‪.(Soares, 2010‬‬
‫ביטויים של פרקטיקות מוצלחות של שותפות אקדמית‪-‬עסקית )‪:(Soares, 2010‬‬
‫‪ ‬שינויים בתכנית הלימודית‪ :‬מודלים של שינויים כוללים קונטקסטואליזציה‪ ,‬מודולריות‪ ,‬תכנית‬
‫מבוססת‪-‬מיומנויות‪ ,‬תכנית לימודים מואצת‪ ,‬לימוד מבוסס‪-‬מקום‪-‬עבודה‪ ,‬ומודלים של לימודים‬
‫במקביל לעבו דה‪ .‬במודלים אלה המעסיקים מהווים שחקן חשוב בפיתוח תכנית הלימודים‬
‫ובאישור התעודות‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה אקדמית וחברתית‪ :‬הקמת מרכזי תעסוקה שמספקים סיוע כלכלי ויעוץ אקדמי ותעסוקתי‬
‫לסטודנטים‪.‬‬
‫‪ ‬התפתחות מקצועית‪ :‬פיתוח כישורים נחוצים בקרב הצוות והסגל האקדמי בכל הקשור לפיתוח‬
‫תכניות לימוד‪ ,‬להוראה המשלבת תעסוקה‪-‬מקדמת ואקדמיה‪ ,‬ולמעקב אחר התקדמות‬
‫הסטודנטים וצורכי המעסיקים‪.‬‬
‫‪ ‬משאבים משותפים לקיימות‪ :‬השקעה משותפת במתקנים ובציוד כאמצעי לביטוי המחויבות‬
‫לשותפות והבטחת המשכיותה‪.‬‬
‫מספר עקרונות פעולה שמסייעים לשותפויות מוצלחות )‪:(Soares‬‬
‫‪ .1‬הכרה באתגר פיתוח כלכלי מקומי שמזמין את השותפות‪.‬‬
‫‪ .2‬ביסוס חזון ויעדים משותפים‪.‬‬
‫‪ .3‬הבטחת רווח לכל השותפים (כולל הסטודנטים)‪.‬‬
‫‪ .4‬הנהגה חזקה הן מהמכללה והן מהתעשייה‪.‬‬
‫‪ .5‬ביסוס מנגנון משילות ואחריותיות‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ .6‬ביקורות חיוביות ושליליות על מודל המכללות הקהילתיות ועל אופן‬
‫יישומו‬
‫‪ 6.1‬ביקורות חיוביות‬
‫המכללות הקהילתיות זוכות לתמיכה רחבה בעיקר על בסיס תפקידם ההיסטורי ביצירת נגישות רחבה‬
‫להשכלה גבוהה‪ ,‬בשילובם מרכיבים של הכשרה מקצועית בתכנית הלימודים ובחיבורם לקהילות‬
‫המקומיות בהם פועלים‪.‬‬
‫‪ .1‬הזדמנות להשכלה גבוהה לאלה שלא היו מגיעים ללא מודל זה‪:‬‬
‫א‪ .‬עלות נמוכה‪ :‬שכר הלימוד של המכללות הקהילתיות זול בהרבה ממכללות ‪ 4‬שנתיות‪ .‬עובדה‬
‫מעניינת‪ :‬שכר הלימוד במכללות הקהילתיות נמוך בכ‪ 64%-‬בממוצע ממכללות ‪-4‬שנתיות ( ‪AACC,‬‬
‫‪.)2013‬‬
‫ב‪ .‬מדיניות קבלה פתוחה‪ :‬תנאי הקבלה למכללות הוא תעודת גמר תיכון (או ‪ GED‬שזו תעודה‬
‫שוות‪ -‬ערך עבור אנשים שלא סיימו תיכון אך נבחנו בהמשך בבחינה של עמידה בחובות הלימודיות‬
‫הנדרשות בתיכון)‪ ,‬ללא התנייה ברמת ציונים וללא דרישות נוספות‪ .‬במדינות מסוימות מדיניות‬
‫הקבלה גמישה אף יותר ומאפשרת קבלה לכל מי שהגיע לגיל ‪ 18‬ושמראה 'יכולת להרוויח'‬
‫מלימודים‪ ,‬גם ללא תעודת גמר תיכון או תעודה מקבילה לה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תכנית לימודים גמישה ‪ :‬היקף הלימודים גמיש יחסית ומאפשר פריסה של לימודים על פני זמן רב‬
‫(מוכרים קורסים שנלמדו ב‪ 1-‬השנים האחרונות על‪-‬מנת להבטיח עדכניות של החומר הנלמד)‪.‬‬
‫ד‪ .‬קרבה גיאוגרפית למקומות מגורים‪ :‬סטודנטים לומדים לרוב במכללות קהילתיות קרובות‬
‫למקומות מגוריהם‪.‬‬
‫ה‪ .‬עובדה מעניינת‪ :‬סטודנטים ב‪ 41%-‬מהמכללות הציבוריות יכולים ללמוד תואר שלם מרחוק‬
‫באמצעות האינטרנט (‪.)AACC, 2013‬‬
‫‪ .2‬הוראה‪:‬‬
‫סגל שעוסק בהוראה בלבד ולא במחקר ובהוראה‪ .‬בכך‪ ,‬הסגל נגיש יותר לסטודנטים‪ ,‬הקורסים נלמדים‬
‫בקבוצות קטנות יותר וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬אפיק מעבר ללימודי תואר ראשון‪:‬‬
‫בחלק מהמקומות ישנה עדיפות לבוגרי מכללות קהילתיות בקבלה לאוניברסיטאות ארבע‪-‬שנתיות‪.‬‬
‫‪ .4‬הכנה לתעסוקה‪:‬‬
‫א‪ .‬המכללות הקהילתיות תומכות בהכשרה ובהכשרה‪-‬מחודשת לעובדים בדרגי ביניים ( ‪mid-level‬‬
‫‪ )skilled workers‬ומפעילות תכניות בהם נלמדים ידע וכישורים בביקוש בשוק העבודה ( ‪AACC,‬‬
‫‪.)2013‬‬
‫ב‪ .‬עובדות מעניינות‪ 59% :‬מהאחיות החדשות ומעובדי בריאות חדשים למדו במכללות קהילתיות;‬
‫‪ 81%‬ממכבי האש‪ ,‬שוטרים וטכנאי חירום רפואיים למדו במכללות קהילתיות (‪.)AACC, 2013‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ .5‬חיבור בין השכלה לשוק העבודה המקומי (‪:)AACC, 2013; Mullin, 2011‬‬
‫א‪ .‬שיתופי פעולה עם עסקים מקומיים‪ :‬המכללות מושכות לרוב אוכלוסייה מקומית שצפויה‬
‫להישאר באזור‪ .‬חלקן מקיימות קשר עם העסקים באזור ומציעות לדוגמא הכשרות מקצועיות‬
‫רלוונטיות לעסקים המחזקות את האפשרות לרציפות במעבר בין לימודים לתעסוקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רישות של אנשי הסגל בעולם העבודה‪ :‬מרבית אנשי הסגל עובדים בתחום הוראתם מחוץ‬
‫למכללה‪ .‬בכך‪ ,‬הרישות המקצועי שלהם מהווה משאב עבור החיבור בין הקורסים לבין עולם‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ .6‬פוטנציאל שכר‪:‬‬
‫פוטנציאל השכר של בוגרי מכללות קהילתיות גבוה יותר מפוטנציאל השכר של בעלי השכלה‬
‫גבוהה של שנתיים או יותר שלא השלימו תואר אקדמי‪.‬‬

‫‪ 6.2‬ביקורות שליליות והמלצות לשינוי‬
‫ב‪ 2112-‬יצא דוח של הועדה לבחינת העתיד של המכללות הקהילתיות שהעביר ביקורת רבה על המכללות‬
‫כפי שפועלות כיום וקרא לעיצוב מחדש של המודל הקיים‪ .‬רוח הדברים בדוח הוא שיש לערוך שינוי‬
‫באופן יישום מודל המכללות הקהילתיות ולהשקיע בין השאר בהצלחה בתוך המערכת ולא רק בנגישות‬
‫למערכת‪ .‬בהתאם‪ ,‬גם מדדי ההצלחה ומודל התקצוב צריכים לתת ביטוי לחשיבות סיום לימודים ולא רק‬
‫כניסה ללימודים‪.‬‬
‫בסעיף זה מוצגות עיקר הביקורות הקיימות בדו"ח זה ובמקורות נוספים על המכללות הקהילתיות‬
‫וכיווני הפעולה המוצעים לרענון המודל (‪.)AACC, 2012‬‬

‫‪ 6.2.1‬ביקורות שליליות‬
‫על‪-‬אף ההצלחות ההיסטוריות של המכללות במיוחד תחת האתגרים שהן נתונות להם‪ ,‬ישנן קריאות‬
‫לצורך בעיצוב מחדש של המערכת באופן שיתאים לזמננו‪ .‬שיעורי סיום הלימודים במכללות נמוך‬
‫במיוחד‪ ,‬ההכשרה המקצועית אינה עומדת בצרכי שוק העבודה ואין רציפות מספיקה בין לימודי בית‪-‬‬
‫הספר התיכון‪ ,‬המכללה והאוניברסיטאות‪ .‬המכללות מתוקצבות באופן שמעודד כניסה למערכת אך אינו‬
‫מעודד במידה הנדרשת את המאמצים להבטיח הצלחה בתוך המערכת‪.‬‬
‫‪ .1‬שיעורי ההצלחה והסיום במכללות הקהילתיות נמוך מאוד ( ‪AACC, 2009; AACC, 2012; Mobelini,‬‬

‫‪:)2013; Roska & Calcagno, 2008‬‬
‫‪ ‬כ‪ 6-‬שנים לאחר תחילת הלימודים של השנתון שהחל ב‪ ,2113/4-‬רק ‪ 46%‬מהסטודנטים שהחלו‬
‫לימודים במכללות קהילתיות במטרה לסיים עם תעודה או תואר דו‪-‬שנתי אכן סיימו‪ ,‬עברו‬
‫למוסד ארבע‪-‬שנתי או עדין לומדים (‪.)AACC, 2012‬‬
‫‪ ‬בסקר שנערך ב‪ 2111-‬נמצא שכ‪ 51% -‬מאלה שמתחילים ללמוד בסמסטר סתו נושרים‬
‫מהלימודים לפני תחילת סמסטר סתו הבא (‪.)AACC, 2012‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ ‬בסקר שנערך ב‪ 2111-‬נמצא ששיעורי ההשתתפות במענים וולונטריים נמוך במיוחד‪ :‬כ‪ 31%-‬לא‬
‫מגיעים לאוריינטציה‪ 91% ,‬מדווחים שיעוץ אקדמי חשוב להם אך פחות משליש מהסטודנטים‬
‫פונים ליועץ (‪.)AACC, 2012‬‬
‫‪ .2‬הכנה לתעסוקה עם התאמה נמוכה לצרכים של שוק העבודה (‪:)AACC, 2012‬‬
‫‪ ‬תכנון התפתחות מקצועית‪ :‬דו"חות בדיקה מעידים על ייצוג‪-‬יתר של סטודנטים בתחומי לימוד‬
‫חסרי ביקוש בשוק העבודה ובייצוג‪-‬חסר בתחומי לימוד בעלי ביקוש ( ‪National Commission on‬‬
‫‪.)Community Colleges, 2008; ACT, 2012‬‬
‫( ‪AACC,‬‬

‫‪ .3‬חוסר רציפות במעברים בין תיכון‪ ,‬מכללות קהילתיות ואוניברסיטאות ארבע‪-‬שנתיות‬
‫‪:)2012‬‬
‫‪ ‬מחקרים שבוחנים מעבר של סטודנטים ממכללות קהילתיות למוסדות ארבע‪-‬שנתיים מוצאים‬
‫שבין ‪ 25%-39%‬בלבד מאלה שהצהירו שברצונם לעבור למוסד ארבע‪-‬שנתי עושים זאת תוך ‪4-6‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מהמוסדות הארבע‪-‬שנתיים לא מכירים בנקודות הזכות שנצברו במכללות הקהילתיות‪.‬‬
‫‪ .4‬מודל כלכלי שתומך בהרחבת הנגישות בכניסה למערכת ללא השקעה מספיקה בעידוד הצלחה‬
‫לאחר הכניסה למערכת (‪:)AACC, 2012‬‬
‫מימון המערכת מתבסס על מספר סטודנטים שמתחילים ללמוד ללא קשר לביצועים מוסדיים‬
‫ולתוצאות חיוביות של סטודנטים‪.‬‬
‫‪ .5‬קיומן של מכללות קהילתיות מאפשר לתלמידים לא להשקיע בתיכון‪:‬‬
‫קיימת טענה לפיה עקב מדיניות הקבלה הפתוחה למכללות הקהילתיות‪ ,‬נוצר תמריץ שלילי בקרב‬
‫תלמידי תיכון להשקיע בזמן התיכון (‪.)AACC, 2009‬‬
‫‪ .6‬החזרת הלוואות‪:‬‬
‫סטודנטים שלוקחים הלוואות עבור לימודים במכללות קהילתיות הם בעלי סבירות גבוהה יותר‬
‫שלא להחזיר את ההלוואות בהשוואה לסטודנטים באוניברסיטאות (‪.)AACC, 2009‬‬

‫‪ 6.2.2‬המלצות לשינוי‬
‫כיווני הפעולה המוצעים לרענון המודל בדוח של ה‪( AACC -‬המקור בנספח ‪:)1‬‬

‫עיצוב מחדש של חוויית הלימודים של הסטודנט (‪:)Redesign Students Educational Experiences‬‬
‫‪ .1‬הגברת שיעור המסיימים עם תעודה או תואר דו‪-‬שנתי בכ‪ 51%-‬עד ‪ 2121‬תוך שימור נגישות למערכת‪,‬‬
‫הבטחת איכות‪ ,‬וצמצום פערים מבוססי הכנסה‪ ,‬קבוצת אוכלוסייה ומגדר‪.‬‬
‫‪ .2‬שיפור המוכנות ללימודים‪ :‬צמצום מספר המתחילים ללמוד ללא הכנה מתאימה ב‪ 51%-‬עד ‪,2121‬‬
‫והכפלת מסיימי קורסי בסיס התפתחותיים שיעמדו בהצלחה בקורסי שנה א'‪.‬‬
‫‪ .3‬צמצום חד של פערים בכישורים תעסוקתיים‪ ,‬והתמקדות בחינוך מקצועי וטכני הנדרשים לשילוב‬
‫בתעסוקה‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫המצאה‪-‬מחדש של תפקידים מוסדיים (‪:)Reinvent Institutional Roles‬‬
‫‪ .1‬הגדרה מחדש של חזון המכללות הקהילתיות ושל התפקידים המוסדיים הנחוצים לשם התאמה‬
‫לצרכים החינוכיים והתעסוקתיים של המאה ה‪.21-‬‬
‫‪ .2‬השקעה בתשתיות תומכות המשרתות מספר מכללות קהילתיות על‪-‬ידי שיתופי פעולה בין המכללות‬
‫לבין גורמים פילנתרופים‪ ,‬ממשלתיים ושחקנים מהמגזר הפרטי‪.‬‬

‫איתחול המערכת (‪:)Reset the System‬‬
‫‪ .1‬איתור אסטרטגי של השקעות ציבוריות ופרטיות שיסייעו ביצירת תמריצים למוסדות ולסטודנטים‪.‬‬
‫‪ .2‬יישום מדיניות ופרקטיקה המעודדת מצוינות‪ ,‬שקיפות ואחריותיות לתוצאות של המכללות‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
ACT, Inc. 2012. Changing Lives, Building a Workforce: Preparing Community College Students
for Jobs and Careers (21st-Century Commission Working Brief #11). Washington, DC: American
Association of Community Colleges.
American Association of Community Colleges. 2012. Reclaiming the American Dream:
Community Colleges and the Nation's Future.
American Association of Community Colleges. 2013 Community College Fast Facts.
Baum, S.; Little, K.; Payea, K. 2011. Trends in Community College Education: Enrollment, Prices,
Student Aid, and Debt Levels. Trends in Higher Education Series. College Board Advocacy &
Policy Center.
Caron, R. 2013. Community College-University Partnership: An Innovative Approach Toward
Educating Tomorrow's Public Health Workforce. Community College Journal of Research and
Practice. 37(8): 649-652.
Mobelini, D. 2013. Community College: Partnerships in Higher Education. Community College
Journal of Research and Practice. 37(8): 629-635.
Mullin, C. 2011. The Road Ahead: A Look at Trends in the Educational Attainment of Community
College Students. AACC Policy Brief.
National Commission on Community Colleges. 2008. Winning the Skills Race and Strengthening
America's Middle Class: An Action Agenda for Community Colleges. New York: College Board.
Soares, L. 2010. The Power of the Education – Industry Partnership: Fostering Innovation in
Collaboration Between Community Colleges and Businesses. Center for American Progress.
U.S. Department of Education. 2012. Characteristics of Associate's Degree Attainder's and Time to
Associate's Degree.
U.S. Department of Education. 2011. Community College Student Outcomes: 1994-2009.
Van Noy, M.; Jacobs, J. 2012. Employer Perceptions of Associate Degrees in Local Labor Markets:
A Case Study of the Employment of Information Technology Technicians in Detroit and Seattle.
CCRC Working Paper No. 39.

11

:‫מקורות מידע כלליים על מכללות קהילתיות‬
:‫ כתבי עת שמוקדשים למכללות קהילתיות‬.1
a) Journal of Applied Research in the Community College
b) Community College Journal of Research and Practice
c) Community College Review
Education ( ‫ מאגר מידע של מדיניות וחקיקה הקשורה במכללות קהילתיות במדינות שונות בארה"ב‬.2

:)commission of the states
http://www.ecs.org/ecs/ecscat.nsf/WebTopicView?OpenView&count=1&RestrictToCategory=Postsecondary+Institutions--Community/Technical+Colleges
3. American Association of Community Colleges: http://www.aacc.nche.edu
4. Community College Research Center (CCRC), Teachers College, Columbia University:
http://ccrc.tc.columbia.edu/
5. White House: http://www.whitehouse.gov/issues/education/higher-education
6. US department of education

12

1 ‫נספח‬
:‫מתוך דוח הועדה לבחינת המכללות הקהילתיות‬
American Association of Community Colleges. 2012. Reclaiming the American Dream:
Community Colleges and the Nation's Future.
Despite these historic successes, and amidst serious contemporary challenges, community colleges need to
be redesigned for new times. What we find today are student success rates that are unacceptably low,
employment preparation that is inadequately connected to job market needs, and disconnects in
transitions between high schools, community colleges, and baccalaureate institutions. Community colleges,
historically underfunded, also have been financed in ways that encourage enrollment growth, though
frequently without adequately supporting that growth, and largely without incentives for promoting
student success. These conditions hinder middle-class students and have a devastating effect on lowincome students and students of color, those often in greatest need of what community colleges have to
offer.

Redesign Students’ Educational Experiences
Recommendations:
1. Increase completion rates of students earning community college credentials (certificates and associate
degrees) by 50% by 2020, while preserving access, enhancing quality, and eradicating attainment gaps
associated with income, race, ethnicity, and gender.
2. Dramatically improve college readiness: By 2020, reduce by half the number of students entering college
unprepared for rigorous college-level work, and double the number of students who complete
developmental education programs and progress to successful completion of related freshman-level
courses.
3. Close the American skills gaps by sharply focusing career and technical education on preparing students
with the knowledge and skills required for existing and future jobs in regional and global economies.

Reinvent Institutional Roles
Recommendations:
4. Refocus the community college mission and redefine institutional roles to meet 21stcentury education
and employment needs.
5. Invest in support structures to serve multiple community colleges through collaboration among
institutions and with partners in philanthropy, government, and the private sector.

Reset the System
Recommendations:
6. Target public and private investments strategically to create new incentives for institutions of education
and their students and to support community college efforts to reclaim the American Dream.
7. Implement policies and practices that promote rigor, transparency, and accountability for results in
community colleges.

13

Sponsor Documents

Or use your account on DocShare.tips

Hide

Forgot your password?

Or register your new account on DocShare.tips

Hide

Lost your password? Please enter your email address. You will receive a link to create a new password.

Back to log-in

Close