Budd Jew

Published on February 2017 | Categories: Documents | Downloads: 81 | Comments: 0 | Views: 589
of 22
Download PDF   Embed   Report

Comments

Content

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫בודהיזם ויהדות‬
‫בברכת שנה טובה ומועדים לשמחה‬
‫אתר "בודהיזם בישראל" הוקם בהתנדבות ומציג מגוון של פעילויות בודהיסטיות מכל הזרמים המתקיימות‬
‫בישראל וכן ספריית מאמרים בעברית על נושאים בודהיסטיים‪.‬‬
‫בכתב העת שלפניכם‪ ,‬אשר מוקדש בכל פעם לנושא אחר‪ ,‬תוכלו למצוא מבחר חומרים מקוריים ומתורגמים‬
‫המציגים את היבטיו השונים‪ .‬הרחבה וקריאה מעבר לכתב עת זה ניתן למצוא בפירוט רב באתר‪.‬‬
‫ברצוננו להודות לכל הכותבים‪ ,‬המתרגמים והעוסקים במלאכת הוצאת כתב עת זה‪.‬‬

‫תוכן‬

‫האם אלוהים קיים או האם הקיום הוא אלוהים? ד"ר סטיבן פולדר‬

‫‪2‬‬

‫להוסיף מים חמים‪ .‬מדיטציה יהודית‪ .‬ראיון עם הרב ג'ף רות' – תומר פרסיקו‬

‫‪7‬‬

‫הרהורים על היות יהודי ובודהיסט ‪ -‬דניאל סטמבלר‬

‫‪31‬‬

‫וידאו ‪ -‬דב אלבוים מארח את יובל אידו טל ב‪'-‬מקבלים שבת'‬

‫‪36‬‬

‫בודהיזם ויהדות‪ ,‬היילכו שניהם יחדיו בלתי אם נועדו? אביגיל גרץ‬
‫סיפור יונה בראייה בודהיסטית ‪ -‬פניננדו בהיקהו‬

‫‪37‬‬
‫‪22‬‬

‫צילום‪ :‬משה בראל‬

‫האם אלוהים קיים או‬
‫האם הקיום הוא אלוהים?‬
‫ד"ר סטיבן פולדר‬
‫תרגום‪ :‬רונה משיח‬
‫סטיבן פולדר הוא המייסד והמורה הישראלי הבכיר של עמותת תובנה‪ .‬מתרגל מדיטצית ויפאסנה‬
‫משנת ‪ .5791‬סטיבן הוא מדען שהקדיש את חייו לבחינה של רוחניות וריפוי פנימיים וחיצוניים‪:‬‬
‫התמחותו היא בתחום צמחי המרפא‪ ,‬פרסם ‪ 51‬ספרים אקדמיים‪ ,‬מנחה קורסים של מדיטציה‬
‫ודהרמה ברחבי הארץ‪ .‬סטיבן דוגל בשימוש בדהרמה לקידום שלווה בחברה‪ .‬הוא ממייסדי ומחברי‬
‫ההנהלה של שביל זהב‪ ,‬עמותה לקידום אי אלימות‪ ,‬חמלה ושלום בחברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא חבר בהנהלה‬
‫של אזרחים למען הסביבה‪.‬‬

‫* * *‬
‫ביום שישי אחד ישבתי עם אשתי ושלוש בנותנו בנות‪-‬העשרה בדירה בהודו‪ ,‬בבית‪-‬ספר של‬
‫קרישנמורטי‪ ,‬שם לימדנו ושרנו שירי קבלת השבת היהודית‪ .‬לפתע פתאום נשמעה נקישה‬
‫בדלת ושם עמדה 'דידי'‪ ,‬אישה הודית שהכרנו‪ .‬כמובן שהזמנו אותה להיכנס‪ .‬היא הקשיבה‬
‫לשירתנו בתמיהה הולכת וגוברת‪' .‬אבל איפה האלים שלכם'‪ ,‬התפרצה‪' .‬בדת היהודית‬
‫אלוהים הוא אחד ובלתי נראה‪ ',‬אמרנו‪ .‬היא שקלה את הדבר לרגע‪ ,‬ואז הנידה את ראשה‬
‫ברחמים‪' :‬אוי‪ ,‬כמה שאתם מסכנים'‪ ,‬אמרה‪.‬‬
‫ההערה היתה בלתי צפויה כפי שהיתה משעשעת‪ .‬כי במסורת המערבית‪ ,‬ישנה בדרך‪-‬כלל‬
‫הנחה שהתפיסה היהודית‪-‬נוצרית של אלוהות עליונה אחת היא נעלה ומתוחכמת יותר‬
‫מהסגידה הפרימיטיבית לכאורה לדמויות‪ ,‬איקונות ואיפיונים אליליים‪ .‬אנחנו מתייחסים לזה‬
‫כאל התפתחות אבולוציונית של האינטלקט‪ ,‬כאל יכולת לתפוס מושג יותר מופשט ופחות‬
‫חומרי של האלוהות‪ .‬יש גם נחמה מסוימת בישות אלוהית אחת במקום פיצול מרובה של‬
‫אלילים‪ ,‬שלרוב רבים זה עם זה בתמונת‪-‬מראה לא נעימה של החיים על פני האדמה‪ .‬אבל‬
‫משהו ברקע נוטה לקלקל את זה‪ ,‬כפי שציינה דידי‪ .‬כלומר‪ ,‬שבהחזיקנו בתפיסה שאלוהים‬
‫קיים‪ ,‬אך בחושבנו על אלוהים בצורה מופשטת‪ ,‬כישות בלתי נראית או כמקור בלתי נראה‪,‬‬
‫אולי איבדנו את אלוהים שבתוך נפשנו‪ .‬האלוהות הופכת להיות רק מחשבה 'גבוהה'‬
‫שחולפת‪ ,‬ובתור שכזאת איננה אלוהות כלל‪ .‬אכן‪ ,‬דימוי האלוהים במחשבה של רוב בני‬
‫האדם מבוסס על ילדותם‪ :‬לרוב מדובר באבא קשוח‪/‬סב מזוקן השוכן בשמים ומחלק שכר‬
‫ועונש‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬אולי באמת עדיף שתהיה איקונה למול עינינו‪ ,‬כמו פסל של שיווה הרוקד‬
‫או של ישוע הסובל‪ ,‬או תמונתם של קוואן יין או מריה מלאי החמלה‪ ,‬או המבט הפקוח של‬
‫רמאנה מהרישי‪ ,‬הם לפחות עוזרים לנו לזכור את התכונות האלוהיות האמיתיות‪ ,‬שאותן‬
‫אנחנו יכולים לגלם‪ .‬כפי שאמר פטנג'לי – אלוהים יכול להתחיל כקונספט אבל אחר‪-‬כך הוא‬
‫צריך להיווצר (או להיוולד) כראוי בתוכנו‪ .‬דמויות יכולות לעזור בתהליך הזה למרות שקיים‬
‫הסיכון הברור מאליו שעבודת איקונות ואלילים‪ ,‬פסלו של גאנשה על האח‪ ,‬תיפסק שם‪ .‬אחר‪-‬‬
‫כך באמת נזדקק לאברהם או לבודהה שינתצו את אלילי החומריות ויזמינו שוב את חסר‬
‫הדמות‪.‬‬
‫אלוהים כמחשבה אישית או קולקטיבית כל כך שזור בתרבות שלנו‪ ,‬בהיסטוריה שלנו‪ ,‬בשפה‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪-2-‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫שלנו עד שהוא עוטה על עצמו דמות של מציאות כביכול ומתעצם כמו ענן ענק מעלינו‪.‬‬
‫מהילדות מלמדים אותנו שאלוהים הוא בורא העולם‪ ,‬הכוח שמאחורי המציאות‪ ,‬מקור הטוב‬
‫או באופן בסיסי ה'אחר' האוניברסלי‪ ,‬שאנחנו יכולים להודות לו או להאשים אותו כשאנחנו‬
‫חווים חוויות נעימות או לא נעימות‪ .‬בלי שום הסבר קולקטיבי אודות מהותו של האל הבלתי‪-‬‬
‫נראה הזה‪ ,‬אנחנו עדיין משתמשים בו כשנוח לנו‪ ,‬כמו קופסת תכשיטים או פח אשפה או‬
‫מקלט בטוח או סמכות מוסרית או מסתורין מוחלט‪ ,‬כדי לתעל לשם כל מה שאנחנו לא‬
‫מבינים‪ ,‬שהוא מעבר‪ ,‬שהוא תקוות החיים או כאבי החיים‪ .‬למשל‪ ,‬מתוך חוסר בטחון‪ ,‬אנחנו‬
‫לא מסוגלים לשאת את המחשבה על אי‪-‬הוודאות של מה שעתיד לקרות לנו וכך‪ ,‬כמו בספר‬
‫התפילה של צום יום כיפור היהודי‪ ,‬או בקונספט הנוצרי של יום הדין‪ ,‬אנחנו מדמיינים את‬
‫אלוהים בתור פקיד חשוב הכותב את גורלנו בספר חשבונות‪ .‬כמובן שדימוי חושי של ישות‬
‫אלוהית יכול לספק לנו נחמה‪ ,‬הקלה ובטחון במשהו גדול יותר‪ .‬אבל הוא לרוב נוצר על ידינו‪,‬‬
‫מתעתע ותלוי באמונות אישיות‪.‬‬
‫אמונה משמעותה להפוך אירוע שכלי למציאות; יצירת שכנוע עצמי שהוא באמת קיים שם‬
‫איפשהו (למשל 'למעלה')‪ .‬האמונה באלוהים היא אמונה עצומה‪ ,‬לא משנה באיזו אופן‬
‫האמונה מתגלמת‪ .‬גם תאיסטים וגם אתאיסטים שותפים לאמונה זו‪ .‬התאיסטים הכניסו את‬
‫הפיל הענק אך הבלתי‪-‬נראה לחדר‪ ,‬האתאיסטים רוצים לגרש אותו החוצה בבעיטה‪ .‬האמת‬
‫צוחקת על שניהם‪ ,‬ואומרת שהאמת היחידה פה היא שמתוך בורות מזהים את האמונה‬
‫כמציאות‪.‬‬
‫הכתבים הבודהיסטיים תוארו כאתאיסטיים‪ .‬הם רחוקים מכך‪ .‬הבודהה‪ ,‬לפחות לפי הכתבים‬
‫המוקדמים‪ ,‬הבהיר מעל לכל ספק שאת השאלה האם אלוהים קיים או לא מוטב 'להותיר ללא‬
‫תשובה'‪ .‬היו שאלות שהוא סירב לענות אליהן מכיוון שאמר שגם התשובה כן וגם התשובה‬
‫לא‪ ,‬יובילו לבלבול‪ .‬אבל במקרה של קיומו של אלוהים הוא היה הרבה יותר נחרץ‪ .‬מדווח‬
‫שהוא אמר שאמונה כזו‪ ,‬שאלוהים קיים או שאלוהים לא קיים‪ ,‬יכולה לחתור תחת חיים‬
‫רוחניים‪ ,‬ולמעשה לחסום את יכולתנו להבין את המציאות המוחלטת‪ .‬הוא אמר שהיא תוליך‬
‫אותנו לאיבוד במה שאותו כינה 'סבך של דעות'‪ .‬מכיוון שאנחנו יודעים כמה מלחמות‪ ,‬טבח‪,‬‬
‫אלימות‪ ,‬סבל וכאב היו ועדיין נגרמים על ידי מאמינים דתיים‪ ,‬סבך זה אכן עשוי קוצים‬
‫דוקרניים‪.‬‬
‫דרך התרגול הבודהיסטית (הדהרמה) מבוססת על חקירה‪ ,‬כנות חסרת פשרות ואהבת‬
‫האמת‪ .‬לכל הפחות‪ ,‬כנות תקרא לנו לראות אמונה כאמונה‪ ,‬דעה כדעה‪ ,‬שכנוע עצמי כשכנוע‬
‫עצמי‪ ,‬ולא יותר מכך‪ .‬אנחנו צריכים לקחת בעלות ואחריות על האמונות והדעות שלנו ולהכיר‬
‫אותם ככאלה‪ .‬בכך‪ ,‬אומרים הכתבים‪ ,‬אנחנו שומרים על אותנטיות‪ .‬אנחנו מקטינים את‬
‫האשליה שהדעות שלנו נכונות ושל אחרים שגויות‪ .‬האמת מוגנת‪ .‬יש עדיין דרך ארוכה‬
‫להתעוררות שבה למעשה אמת מוחלטת מוגשמת‪ ,‬לא רק מוגנת‪.‬‬
‫בעולם החיים היהודיים האותנטיים‪ ,‬הדגש הוא על פרקטיקה לאורך ‪ 22‬שעות‪ ,‬ולמרות‬
‫שהאמונה באל עשויה להיות סוג של תוכנית שפועלת ברקע‪ ,‬מקור והנחת יסוד‪ ,‬היא לא‬
‫מודגשת כבסיס לחיים דתיים‪ .‬הצדיקים מזהירים מפני התכלות בידי האמונה‪ ,‬שתוביל‬
‫לאובססיה‪ ,‬קיצוניות‪ ,‬עבודת אלילים ומשיחי שקר‪ .‬החכם וההוגה היהודי הגדול בן ימי‬
‫הביניים‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬אמר שכדי לחוות ולחיות עם מה שהוא כינה 'חכמה נעלה'‪ ,‬או האלוהי‪,‬‬
‫עליך לנקות את התודעה על ידי חיים של תרגול מעמיק ‪ 22‬שעות ביממה‪ .‬חיים אלה כוללים‬
‫לימוד‪ ,‬תפילה‪ ,‬רגישות מוסרית‪ ,‬ומצוות‪ ,‬פעולות מצפון‪ ,‬שמעודדות מודעות וקדושה בחיי‬
‫היומיום‪ .‬פרופ' ישעיהו לייבוביץ‪ ,‬ההוגה והאיקונוקלסט המפורסם של המאה הקודמת‪ ,‬אמר‬
‫פעם‪' :‬האם אלוהים קיים? זאת לא שאלה יהודית!'‬
‫ברגע שאלוהים מופיע במוחנו כמחשבה‪ ,‬זהו תוצר מוגבל של התודעה שלנו ואין לו שום דבר‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪-3-‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫עם המוחלט‪ .‬המוחלט נמצא הרבה מעבר למחשבה‪ .‬הוא עשוי להיות המקור למחשבה‪ ,‬כמו‬
‫המקור של כל דבר אחר‪ ,‬ולכן אינו יכול להיות מוכל במחשבה‪ .‬מחשבות אודותיו הן כמו‬
‫לנסות לחתוך את כוח הכבידה באמצעות סכין‪ .‬מה שאנחנו רואים ויודעים הוא פרשנות‪,‬‬
‫תבנית מלומדת ומותנית‪ .‬העולם כפי שאנחנו מכירים אותו חרוט במוחנו כרשתות עצביות‪.‬‬
‫ככזה הוא כולא אותנו בתבניות שלנו‪ .‬הדעה על אלוהים היא אחת מהתבניות הללו‪ .‬אם‬
‫אנחנו אוחזים בה‪ ,‬הזמנו את אלוהים להצטרף לכלא אתנו וכלאנו את שנינו‪ .‬זאת אינה הדרך‬
‫לשחרור‪.‬‬
‫דרך אחת להימלט מכך היא למוטט את הדואליות שישנה מציאות מוגבלת יומיומית ושמעליה‬
‫ישנו אלוהים או בורא כל‪-‬יכול אליו עלינו להתפלל ולהתחנן‪ .‬הדואליות נוצרת על ידי ההנחה‬
‫שקיים עולם חיצוני יציב לכאורה‪ ,‬כולל אלוהות‪ ,‬ועולם סובייקטיבי‪ ,‬או עצמי פנימי‪ ,‬שזקוק‬
‫להתפלל לאלוהות החיצונית‪ .‬למעשה אנחנו לא יכולים להימנע מהדואליות כחלק בלתי נפרד‬
‫מהתפיסה היומיומית‪ ,‬מפני שהיא מובנית בהרגלי התודעה שלנו‪ .‬אבל אם אנחנו רציניים‬
‫בנוגע לתרגול דתי ורוחני נצא למסע להפחתת הדואליות ולחיים בנוכחות לא דואלית ומוארת‬
‫כשלעצמה‪ .‬אבל‪ ,‬אם דואליות הופכת להיות התמצית והמוקד של חיינו הדתיים‪ ,‬דרך‬
‫ההפרדה בין שמים לארץ‪ ,‬היא עשויה לקעקע לחלוטין את כל מאמצינו וכל השתוקקותנו‬
‫לחירות רוחנית‪.‬‬
‫באופן פרדוקסלי‪ ,‬אם נסתכל בדקדקנות על חלק מהנוסחאות המסורתיות של רעיון האלוהים‬
‫עצמו הם יוכיחו לנו את זה‪ .‬תחשבו על השמות שאנחנו בעצמנו נתנו לאלוהים‪ .‬באמונה‬
‫היהודית השמות כולם מכוונים אותנו בחזרה לחיים‪ ,‬לא לאי‪-‬שם מעל ומעבר‪ .‬התנ"ך מספק‬
‫לנו שמות כמו סלע ('צור' [במקור בעברית])‪ ,‬מקום ('מקום')‪ ,‬נוכחות ('שכינה')‪ ,‬מקור‬
‫('בורא')‪ .‬בפעם היחידה בתנ"ך שאלוהים נשאל ישירות מי הוא‪ ,‬הוא ענה אני מה שאני‬
‫('אהיה אשר אהיה')‪ .‬אפשר לתרגם זאת מעברית פשוט בתור 'הוויה'‪ .‬מעבר לכך‪' ,‬ביתו'‬
‫המקראי של אלוהים בתוך בית המקדש היהודי היה לב ליבו של בית המקדש‪' ,‬קודש‬
‫הקודשים'‪ .‬זה היה חדר ריק‪ .‬סמנים מיתולוגיים אלה ברורים‪ .‬אם אנחנו רוצים להכיר את‬
‫האלוהי‪ ,‬עלינו להביט לעבר ה'הוויה' או הקיום; והוא ריק מהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו‪.‬‬
‫איך נוכל להבין זאת?‬
‫קיום לכשעצמו הוא לא משהו שאנחנו יכולים להסתכל עליו‪ ,‬לרכוש או להבין‪ .‬אנחנו לא יכולים‬
‫להכיל אותו בחוויה הרגילה שלנו‪ ,‬בהתבסס על רשתות עצביות‪ ,‬ועל העצמי והעולם‪ .‬במקרה‬
‫הטוב ביותר אנחנו יכולים להצביע לעברו‪ ,‬לחשוב עליו ולתת לו שמות – כמו אלוהים! אבל‬
‫כדי לראות אותו באמת‪ ,‬אנחנו לא יכולים להשתמש במנגנונים של המוח הרגיל‪ ,‬שהם‬
‫תבניות שנולדו מתוך זמן‪ ,‬זיכרון והתניה‪ .‬הדבר דורש תהליך הרבה יותר עמוק‪ ,‬של‬
‫מדיטציה‪ ,‬חיפוש רוחני ותובנה‪ .‬אם אנחנו לא עושים את זה‪ ,‬אנחנו נותרים רק עם קצה קצהו‬
‫של הקרחון‪ ,‬לא החלק הארי‪ ,‬ולזה אנחנו קוראים אלוהים כדרך לחמוק מלהביט מתחת לפני‬
‫השטח‪ .‬אנחנו מפחדים לעשות זאת מכיוון שכל העוצמה והאמונה של ה'עצמי' נבנים סביב‬
‫תחושה מתעתעת של שליטה בקיום‪ .‬הדבר האחרון שה'עצמי' והשכל רוצים לעשות הוא‬
‫להיספג בקיום‪ ,‬ללכת לאיבוד בלא‪-‬ידוע‪ ,‬להתמזג עם מה שמעבר‪ .‬לכן אלוהים פה הוא‬
‫בריחה קולקטיבית‪ ,‬ואם אנחנו לא רוצים להיתקע שם‪ ,‬עלינו להיכנע‪ ,‬לוותר על ההיקשרות‬
‫לידוע‪ ,‬על ההיקשרות לשליטה ולחקור עם כל החכמה שאנחנו יכולים לצבור את המהות של‬
‫הקיום הזה‪ ,‬רגע אחר רגע‪.‬‬
‫דרך אחת לעשות זאת היא לאפשר לעצמנו להתנסות בחוסר האפשרות לחשוב בכלל על‬
‫אלוהים‪ ,‬לעודד מושגים כאלה לפרק את עצמם‪ ,‬לפוצץ את עצמם‪ .‬אפילו רק על ידי החלפת‬
‫המילה אלוהים במילים כמו המוחלט‪ ,‬המציאות האולטימטיבית‪ ,‬נוכחות‪ ,‬המחשבה נהיית‬
‫פחות בטוחה בעצמה‪ .‬הדבר משחרר הטלת ספק אשר‪ ,‬כמו וירוס‪ ,‬יכולה להתרוצץ במוחנו‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪-2-‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫ולבטל הנחות ואמונות‪ .‬כל דרך שבה ניתן לטפל בחשיבה על אלוהים כמו קואן ענק‪ ,‬או חידה‬
‫בלתי אפשרית‪ ,‬תקרב אותנו אל האלוהי‪' .‬החיים אינם בעיה שיש לפתור אלא מסתורין שיש‬
‫לחיות'‪ ,‬כך אומר הביטוי הידוע‪ .‬זה יכול לתת לנו תחושה צנועה שאנחנו יצורים מוגבלים‬
‫ומותנים שמושיטים יד אל מעבר לעצמנו‪ .‬אולם‪ ,‬אם שוקלים זאת בצורה מדוקדקת‪ ,‬בן האדם‬
‫הוא כבר מסתורין מעבר לעצמו‪ .‬האם אנחנו באמת קיימים? באיזה אופן אנחנו יכולים להגיד‬
‫שכן? דקארט אמר שהוא יודע שהוא קיים כי הוא יכול לחשוב‪' .‬אני חושב משמע אני קיים'‪.‬‬
‫אבל זה אומר לנו רק שהמחשבה קיימת‪ .‬השכל לא יכול למעשה להכיל את הקיום של עצמו‪,‬‬
‫לא יכול באמת להבין מה זה להיות קיים‪ ,‬לא יכול להבין ממה הוא בעצם עשוי‪ ,‬לא כל שכן‬
‫איך הוא מופיע כפי שהוא‪ .‬כך שהשאלה אודות קיום האלוהים איננה שונה מהשאלה על‬
‫קיומה של מחשבה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬חשיבה על אלוהים אינה בהכרח מגלה את אלוהים‪ ,‬היא‬
‫רק מגלה שישנה מחשבה על אלוהים וחשיבה על מחשבה אף היא מגלה רק מחשבה‪ .‬ופה‬
‫אנחנו עוצרים‪.‬‬
‫האם מחשבה לא יכולה להתפשט מעבר לעצמה? כן‪ ,‬ברור שהיא יכולה‪ ,‬אחרת לא היה עולם‬
‫– זיכרון פניה של אמנו או מראהו של עץ זית מייצגים משהו בעולם אפילו אם אנחנו לא‬
‫יכולים לומר בצורה מוחלטת מהו אותו דבר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשמחשבה מנסה להגיע רחוק כל‬
‫כך מעבר לעצמה עד שהיא למעשה מנסה לדעת את המוחלט‪ ,‬את המקור‪ ,‬כולל המקור שלה‬
‫עצמה‪ ,‬כל מה שנותר לה הם כמה מילות שלילה (''בלתי‪-‬רגיל')‪ ,‬או תארים (הכול יכול‪ ,‬הכול‬
‫יודע‪ ,‬מלא החמלה)‪ .‬היא מותירה אותנו בתחושה שאנחנו יושבים בקרקעית באר ומנסים‬
‫להכיר את הצד האחר של השמים‪ .‬ברור שאנחנו צריכים קצת ידע לגבי הכוחות והאמצעים‬
‫שיש לנו אשר יכולים לקחת אותנו אל מעבר‪ .‬איך אנחנו יכולים להשתמש במחשבה כדי לבצע‬
‫קפיצה מעבר למחשבה? בעולם של הידוע‪ ,‬איך אנחנו יכולים לשחרר את כוחו של הלא ידוע‪,‬‬
‫שנראה עצום בהרבה מהמרחב הקטן של הידוע?‬
‫זהו למעשה עצם הבסיס ונקודת המוצא לתרגול של הדהרמה‪ .‬והדרך שמותווית בפרקטיקה‬
‫הזאת היא עצומה‪ ,‬עשירה ומתוחכמת‪ .‬ניתן לבחור נושא אחד או שניים‪ .‬הראשון הוא כיוון‬
‫עקבי לשחרור עצמנו מהתקשרויות ותלותיות‪ .‬מכל הדברים האלה שיוצרים חיים אוטומטיים‪,‬‬
‫שקושרים אותנו אל העולם הידוע של דברים‪ ,‬מושגים‪ ,‬דעות ו'עצמי'ים‪ .‬זה כרוך באימון עמוק‬
‫של ראיית הדברים כפי שהם באמת‪ ,‬ולהרפות מהם – ראיית הדפוסים והתבניות שלנו‪,‬‬
‫וראייה עמוקה שהם במהותם דינמיים וחופשיים‪ .‬זה כמו לחפור באר‪ ,‬ולהשליך הצידה כל מה‬
‫שהוא לא מים‪ .‬אנחנו לא מגדירים מהם מים‪ ,‬הם חמקמקים‪ ,‬קשים לראיה ועמוקים‪ ,‬אבל‬
‫כשנגיע אליהם ‪ -‬אנחנו נדע‪ .‬הכמות הגדולה ביותר של אדמה שיש להיפטר ממנה היא‬
‫האמונה בעצמי ובשלי‪ .‬ההתבוננות במציאות הממוקדת באגו‪ ,‬הסובייקט המוצק שבאופן‬
‫אוטומטי רואה הכול ‪ -‬כולל את העצמי שלו‪/‬שלה ‪ -‬בתור אובייקטים מוצקים‪ ,‬מעצב בבטון‬
‫דואליות מוטבעת שמיושמת בכל רגעי החוויה‪ .‬כולל של האלוהי‪ .‬אנחנו נפטרים מרעיון‬
‫האלוהים ביחד עם רעיון העצמי ביחד עם כל המחשבות כסובייקט‪ .‬זה כולל אימון מדיטטיבי‬
‫עמוק ואימון של מודעות קשובה לטבע החוויה‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬כשאנחנו עושים זאת אנחנו‬
‫מגלים שאנחנו לא צריכים לעבוד כל‪-‬כך קשה להיפטר מדברים‪ ,‬הם נעלמים בעצמם‪ .‬כי‬
‫טבעם הבסיסי הוא דינמי וחופשי‪ .‬האדמה נעלמת כשאנחנו מתחילים לחפור‪ .‬כשאנחנו‬
‫בוחנים בקפידה כל אחת מהתבניות שאנחנו מותנים להאמין בהן‪ ,‬כמו זו שאני בעליו של‬
‫הגוף שלי‪ ,‬היא מוכחת כבלתי‪-‬נמצאת‪ ,‬ארעית וחמקמקה‪ .‬מציגים בפנינו את השקיפות של‬
‫המציאות המוצקה כביכול‪ ,‬ואנחנו יכולים לראות דרכה את האלוהי‪.‬‬
‫לנסח את זה אחרת‪ ,‬אם יש רמז לבעלות או זיהוי עם מה שאנחנו מכנים האלוהי או המוחלט‪,‬‬
‫הוא נעלם‪ .‬אלוהים 'שלנו' הוא לא אלוהים בכלל‪ .‬אנחנו לא יכולים לטעון שהקיום שייך לנו‬
‫בדרך כלשהי‪ ,‬או אפילו מתעניין בנו‪ .‬הקיום פשוט ישנו‪ .‬בעלות על אלוהים משמעותו לאבד‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪-5-‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫את אלוהים‪ .‬זה גם הולם בדרך יותר מעודנת את נושא החסד האלוהי‪ .‬אם אנחנו הולכים‬
‫בדרך הזו היא מובילה אותנו לאשליות של ציפייה‪ ,‬אשליות שבדרך כלשהי אלוהים נמצא פה‬
‫להעניק ('חסד')‪ :‬תועלת ולא נזק‪ .‬אנחנו שוכחים שתועלת ונזק הינם תיאורי חוויות שמוגדרים‬
‫על ידינו‪ ,‬כסובייקטים‪ .‬הם אינם מוטבעים במציאות עצמה‪ .‬אם אנחנו מאמינים בטוב האלוהי‪,‬‬
‫אז כשמגיע הרע אנחנו מאבדים את אמונתנו‪ ,‬כמו שקרה לכל‪-‬כך הרבה יהודים אחרי‬
‫השואה‪ .‬זה לא הכרחי‪ .‬האלוהי נמצא בגרעין של הרגע המתרחש‪ ,‬בתוך הקסם של הקיום‬
‫עצמו‪ ,‬לא משנה אם הרגע המתרחש נוח או לא נוח לאותו גוף‪-‬נפש‪.‬‬
‫היבט אחר של תרגול רוחני הוא פיתוח של כוחות של התודעה שאחר‪-‬כך מובילים אותנו‬
‫מעבר למחשבה‪ .‬היכולת להיות שלוו‪ ,‬רגוע ודומם‪ ,‬להיות עקבי ומרוכז‪ ,‬ולהצית את אש‬
‫הסקרנות והעניין‪ ,‬הנן דוגמאות‪ .‬המדע הראה כי מדיטציה יכולה לאזן בין הצד הימני של‬
‫המוח‪ ,‬שהוא החלק במוח שמאפשר חוויה גלובלית‪ ,‬דמוית‪-‬אוקיינוס‪ ,‬והמוח השמאלי‪,‬‬
‫שמעורב יותר ביצירת גבולות של העצמי והעולם‪ .‬כשמשתמשים במוח מלוכד שכזה‪,‬‬
‫כשאנחנו מתבוננים על משהו פשוט כמו הנשימה‪ ,‬אנחנו יכולים לראות דרכו את המיידיות של‬
‫החוויה‪ ,‬כמו גם את הטבע הדינמי והלא‪-‬כבול של הדברים‪ .‬אם אנחנו מסתכלים על המשקל‬
‫שלנו המכביד על הקרקע אנחנו יכולים לראות דרכו את משיכת כוח הכבידה‪ ,‬שאיננה‬
‫בבעלותנו‪ .‬כוחות התודעה כוללים את כוחות הלב‪ .‬בהתבסס על אושר וחירות פנימית‬
‫שמורגשים בכל התאים שלנו‪ ,‬כוח האהבה הוא בטבעו חסר גבולות‪ ,‬זהו כוח שפותח עולמות‬
‫ושובר מחסומים‪ .‬כל הכוחות הללו ייקחו אותנו אל מעבר לכלא של המחשבה הדואלית‪.‬‬
‫במקום הזה דברים נראים אחרת‪ .‬אין עוד צורך לבנות 'אחר' מושלם כלשהו ולמקם אותו מעל‬
‫ואותנו מתחת‪ ,‬במקום כלשהו נמוך יותר‪ .‬אנחנו בעצמנו הופכים להיות השדה בו למעלה‬
‫ולמטה נפגשים ואז מתעלים מעבר להם‪ .‬המוחלט והסופי ואפילו הקיום מאבדים את ה'‬
‫הידיעה שלהן והופכים להיות מוחלט‪ ,‬סופי‪ ,‬נוכחות‪ .‬הקיום [‪ ]being‬הופך להיות התקיימות‬
‫[‪ .]beingness‬כמו בכותרת ספרו של רבי קופר‪ ,‬אלוהים הוא פועל ‪.‬‬
‫כדי להגשים את האלוהי‪ ,‬עלינו למות לעולם הרגיל של מושגים‪ ,‬למציאות של הקונצנזוס‪,‬‬
‫לידוע‪ ,‬לעולם המחשבה‪ ,‬לעולם ההזדהות והניתוח‪ ,‬לעולם הרגיל שאנחנו מכירים ובונים‬
‫באמצעות התודעה שלנו‪' .‬תמות עכשיו אל תוך העכשיו' אומר ניסרגדטה מהאראג'‪' .‬אף אדם‬
‫לא יכול להכיר אותי ולחיות' אומר אלוהים בתנ"ך‪ .‬הכוהן הגדול במקדש היהודי היה בסכנת‬
‫מוות כשנכנס לחדר הריק‪ .‬היה עליו לעבור טיהור והכנה פנימית עמוקים בכדי לצאת החוצה‬
‫'בחיים'‪ .‬למען האמת‪ ,‬במקום הזה אנחנו יותר חיים מאי‪-‬פעם‪ .‬זה מקום של הוויה טהורה‪.‬‬
‫אבל הוויה היא גם טבעו של המוחלט‪ .‬בשתיקה של אין‪-‬מושג ואף‪-‬אמונה‪ ,‬בשקט של נוכחות‬
‫טהורה‪ ,‬אלוהים מוצא אותנו‪ .‬באותו מקום המילה אלוהים והמילה אמת מתחלפות זו בזו‪ .‬זה‬
‫מפחיד‪ .‬אנחנו מפחדים לוותר על הידוע‪ .‬מעטים מוכנים לקפוץ לתוך התהום הזאת‪ ,‬אבל אם‬
‫אנחנו מוכנים‪ ,‬וכשאנחנו מוכנים לשחרר‪ ,‬אנחנו עשויים אז להבין שהתנועה אינה כמו קפיצה‬
‫אלא יותר כמו נפילה‪ ,‬וזו נפילה מתוך כמעט כמו שזו נפילה לתוך‪ ,‬והתהום הופך להיות גן‬
‫העדן‪ .‬שיגור זה אל החלל אינו לגמרי בידיים שלנו‪ .‬אבל אנחנו יכולים להכין את הקרקע‪.‬‬
‫ולהיות לגמרי נכונים לשמוע את הקריאה שמעבר‪.‬‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪-6-‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫להוסיף מים חמים‬
‫מדיטציה יהודית‪ .‬ראיון עם הרב ג'ף רות'‬
‫תומר פרסיקו‬

‫הרב ג'ף רות'‬

‫מקור‪:‬‬

‫‪http://tomerpersico.com/2010/04/01/jewish-meditation/‬‬

‫מתוך רוח הארץ כתב עת פורסם‪1541/41151 :‬‬

‫הרב ג'ף רות' גדל במדינת אורגון בארה"ב‪ .‬בגיל ‪ 22‬נחשף ללימוד הרוחני של הרב זלמן‬
‫שחטר‪-‬שלומי‪ ,‬ובאותו רגע‪ ,‬על פי דבריו‪ ,‬חייו השתנו לעד‪ .‬הוא נרשם ללימודי רבנות במכללה‬
‫הרקונסטרוקציוניסטית בפילדלפיה והחליט להקדיש את חייו ללימוד והפצת החוכמה‬
‫הרוחנית אותה גילה‪ .‬הוא למד תחת מורים רבים‪ ,‬יהודים ושאינם‪ ,‬וכיום הוא אחד ממורי‬
‫המדיטציה היהודית הבולטים בארה"ב‪ .‬לאחרונה יצא ספרו הראשון‪Jewish Meditation" :‬‬
‫‪ ."Practices for Everyday Life‬פגשתי אותו בקיבוץ חנתון לאחר הקורס שהעביר‪.‬‬
‫איך התחלת להתעניין ברוחניות?‬
‫כשגדלתי התעניינתי מאוד ביהדות ובמסורת הנבואית שלה‪ ,‬באופן שבו היא קוראת לתיקון‬
‫עולם‪ .‬הנביאים מדריכים אותנו באשר לדרך החיים שלנו‪ ,‬הם מדגישים את הדאגה שצריכה‬
‫להיות לנו לחלשים בחברה‪ .‬נקשרתי לחלק הזה ביהדות דרך עבודותיו של הרב ארתור‬
‫ווסקה (‪ )Arthur Waskow‬בארה"ב שערך פעילות פוליטית מגוונת‪ .‬כשהתקרבתי קצת יותר‬
‫ליהדות פגשתי את הרב זלמן שחטר‪-‬שלומי‪ ,‬והוא זה שבאמת הציג בפני את היהדות כתרגול‬
‫רוחני‪ .‬דרכו התחלתי לתפוס את היהדות כדרך אל האלוהי‪ ,‬אל הנוכחות האלוהית‪ .‬משהו‬
‫שהוא לא רק מילים‪.‬‬
‫אם יהודי רוצה להתקרב לאלוהיו‪ ,‬למה שלא פשוט יתחיל לשמור מצוות?‬
‫אענה לך בדוגמא‪ .‬הרב זלמן רצה ללמד אותנו על תפילה‪ ,‬והתרגולת הרוחנית המרכזית‬
‫שהוא לימד אותנו כיוונה להפיכתה של התפילה למשמעותית ובעלת עוצמה‪ .‬רבים מאיתנו‬
‫כבר הכירו את הסידור‪ ,‬ידעו את המילים‪ ,‬הקפידו על המצווה לשאת תפילות במועדן‪ .‬אבל לא‬
‫די בשמירת המצווה הזאת על מנת להפוך את התפילה למשמעותית במובן של פתיחת הלב‬
‫לחוויה של הנוכחות האלוהית‪ .‬כשפגשתי את זלמן כבר הכרתי את התפילות והתפללתי‪,‬‬
‫והתפילה בבית הכנסת היתה נחמדה‪ ,‬אבל למילים לא היתה כל משמעות עבורי‪ .‬הבנתי אותן‬
‫כמובן‪ ,‬אבל לא הן לא נגעו בי בצורה עמוקה‪ .‬הרב זלמן לימד אותנו עשרות טכניקות‬
‫שבעזרתן עבדנו עם התפילות והשתמשנו בשיטות שונות כדי להתפלל‪ ,‬והטכניקות האלו‬
‫החיו את המילים שעל הדף‪.‬‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪-7-‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫אתה מתכוון לזה שהן הפכו את התפילה למשהו בעל עוצמה חוויתית?‬
‫כן‪ .‬הרב זלמן היה משתמש במטאפורה‪ ,‬על פיה המילים בסידור הן כמו אבקת מרק שיובש‬
‫בהקפאה‪ .‬כך הן שרדו מאות רבות של שנים‪ .‬אבל הרי אי אפשר לגשת ולאכול אבקת מרק‪.‬‬
‫אתה חייב להוסיף מים חמים‪ .‬וזה מה שלימד אותנו הרב זלמן‪ :‬איך להוסיף את המים‬
‫החמים‪.‬‬
‫ומה היו המים החמים?‬
‫המים החמים היו באופן בסיסי הכנסת המילים פנימה‪ ,‬ואמירתן כאילו הן נובעות מתוך לבך‬
‫אתה‪ ,‬ולא כאילו הן מילים של מישהו אחר שאתה פשוט קורא‪ .‬הוא עשה את זה על ידי אותן‬
‫טכניקות שהוא פיתח‪ .‬הוא קרא לזה "תפילולוגיה" (‪ .)davenology‬מדע התפילה‪ .‬הוא למשל‬
‫מחלק אותנו לזוגות‪ ,‬ומבקש שנתבונן במלים‪ ,‬ואז ניתן אותן למישהו אחר‪ ,‬אבל לא על ידי כך‬
‫שנחזור עליהן כפשוטן‪ ,‬אלא נאמר לאותו אדם איך הן השפיעו עלינו‪ ,‬מה הן עשו לנו‪ .‬ואותו‬
‫אדם היה קורא את השורה הבאה של התפילה‪ ,‬ונותן לך את המילים שם‪ ,‬על פי מה שהן‬
‫עוררו בו‪.‬‬
‫זו‪ ,‬אם כן‪" ,‬מדיטציה יהודית"?‬
‫צריך ראשית להשיב על השאלה‪ ,‬באיזו נקודה הופכת תפילה למדיטציה‪ .‬הרב זלמן היה‬
‫לפעמים קורא לתרגיל שציינתי "מדיטציה בזוגות"‪ ,‬כלומר תרגול של מדיטציה עם אדם נוסף‪,‬‬
‫שבו אתה מתקשר עם הזולת‪ ,‬אבל אתה מתקשר את אותו מקום פנימי עמוק שבו אתה נוגע‪,‬‬
‫ועצם הדיאלוג עם הזולת גם לוקח אותך ואותו למקום עמוק יותר‪ .‬רבות מהשיטות שהוא‬
‫לימד היו למעשה אינטראקטיביות‪ ,‬כלומר שניים‪ ,‬שלושה או יותר אנשים שהיו מתפללים‬
‫במשותף‪ .‬אבל הייתי אומר שהדגש שם היה יותר על תפילה מאשר על מדיטציה‪.‬‬
‫אז מדיטציה כתרגול עצמאי למדת ממורים אחרים…‬
‫כן‪ .‬המורה הראשונה שלי היתה סילביה בורשטיין‪ .‬הזמנתי אותה למרכז המדיטציה שייסדתי‬
‫עם אשתי כדי שתלמד בו‪ .‬ישבתי עם מורים נוספים רבים‪ ,‬אולי שלושים‪ ,‬כולם מזרמים שונים‬
‫בתוך העולם הבודהיסטי‪ ,‬אם כי כולם לבד מאחד מערביים‪ .‬כשהתחלנו להוביל קורסים‬
‫במדיטציה יהודית הדבר היה חדש לגמרי‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים כתבו ספרים על מדיטציה יהודית‪,‬‬
‫אבל אף אחד לא ערך קורס שלם‪ ,‬בן כמה ימים‪ ,‬או אפילו לימד באופן אישי‪ .‬אנחנו התחלנו‬
‫עם זה באמצע שנות התשעים‪ .‬במהלך עשרים השנים האחרונות יותר ויותר יהודים‬
‫מתרגלים עוד ועוד פרקטיקות תחת הכותרת "מדיטציה יהודית"‪ ,‬חלקן עם שורשים עמוקים‬
‫במסורת היהודית‪ ,‬וחלקן לא ממש‪.‬‬
‫גם אתם משלבים יהדות ובודהיזם‪ ,‬לא?‬
‫כשהתחלנו לערוך קורסים של מדיטציה יהודית איש לא עשה זאת‪ .‬יצרנו מבנה של קורס‬
‫בשתיקה‪ ,‬שחשבנו שישקף גישה יהודית אותנטית למדיטציה‪ ,‬ובד בבד רצינו שאותם קורסים‬
‫יהיו בעלי עוצמה ובעלי משמעות למשתתפיהם‪ ,‬ולכן השתמשנו במסורת החיה שכולנו‬
‫התנסנו בה‪ :‬כולנו ישבו בקורסי מדיטציה בודהיסטית‪ ,‬וכולנו חווינו את העוצמה שבזה‪.‬‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪-8-‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫הרגשנו שהמשימה שעומדת לפנינו היא יצירת קורס מדיטציה שיהיה נאמן לערכים יהודיים‪,‬‬
‫תוך שימוש בחוכמה הקיימת והמוכחת‪.‬‬
‫אבל לא רק המבנה של הקורס דומה לזה של הקורסים הבודהיסטים‪ .‬גם שיטות‬
‫המדיטציה שאתם מלמדים דומות לשיטות מדיטציה בודהיסטיות‪.‬‬
‫אני מאמין‪ ,‬מהניסיון שלי‪ ,‬שמה שאני למדתי ומה שהמורים היהודיים האחרים שאני עובד‬
‫איתם למדו הוא מדע כללי ובסיסי שחוקר את טבע התודעה ואת דרכי פעולתה‪ ,‬ואחת היא‬
‫אם מדובר בתודעה בודהיסטית או תודעה יהודית‪ .‬למעשה המושגים הבודהיסטים שלמדנו‬
‫היו כאלה שחולצו מההקשר הדתי שלהם והפכו מבחינתי לתורות בסיסיות בנוגע לטבעה של‬
‫התודעה‪ .‬אותן תורות הובאו בעיקר‪ ,‬אגב‪ ,‬על ידי יהודים שנכנסו אל העולם הבודהיסטי לפנינו‬
‫וחזרו כדי ללמד‪ .‬הם לימדו צורת תרגול שהופשטה למעשה ממטען תרבותי זר‪ .‬הם לימדו‬
‫את העקרונות ההכרחיים לתשומת לב‪.‬‬
‫מהי לדעתך החשיבות בחקירת טבעה של התודעה?‬
‫אני חושב שעבור חיים בריאים חשוב מאוד להבין מה קורה בחיי הנפש שלנו‪ ,‬אני חושב שזה‬
‫טיפול חיוני למצבנו הרגיל‪ ,‬שמפגין כמויות גדולות של חמדנות ותאווה‪ ,‬ושנוטה מאוד להיות‬
‫שלילי וביקורתי‪ .‬כפי שאנחנו רואים בעולם‪ ,‬תודעתם הרגילה של האנשים גורמת להרבה‬
‫מאוד סבל‪ .‬כל דת‪ ,‬וכל תרבות אמורה לדעתי לחקור מה הן הבעיות שבנפש האנושית‬
‫שמובילות לכל כך הרבה עשייה שלילית‪ ,‬אלימה וחמדנית‪ .‬כדי שנוכל ליצור עולם טוב יותר –‬
‫דבר שאני מאמין שהוא אחד הערכים העליונים ביהדות – כדאי להשתמש בטכניקות האלה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הטכניקות הללו אינן רק שיטות פסיכולוגיות שאמורות להביא לרפואת‬
‫הנפש‪ .‬אתה הרי חושב שהן גם יכולות להכניס אדם תחת כנפי השכינה‪ ,‬ליצור מגע בינו‬
‫ובין האלוהות‪.‬‬
‫נכון‪ .‬עבורי המוקד המרכזי שנותן לתרגול הזה אופי יהודי הוא שעל גבי השיטות שמביאות‬
‫ליתר מודעות‪ ,‬אנחנו מכוונים גם לאותה מטרה שכיוונו אליה המיסטיקנים היהודיים מאז‬
‫ומעולם‪ ,‬והיא הבאתנו לחוויה בלתי‪-‬אמצעית של הנוכחות האלוהית‪ .‬במילים פשוטות‪ ,‬אנחנו‬
‫מתמקדים באלוהים‪ ,‬וזה בהחלט שונה מהמיקוד בעולם הבודהיסטי‪ .‬הגישה שם איננה‬
‫תאיסטית כלל‪ .‬זה ההבדל הגדול ביותר אני חושב‪.‬‬
‫וזה מה שהופך את המדיטציה הזו למדיטציה יהודית לדעתך‪.‬‬
‫בין השאר‪ .‬זה מה שמכניס את כל התרגול להקשר של מגע עם האלוהות‪ ,‬שניתן לכנות אותו‬
‫"דבקות"‪ ,‬בכל רגע ובכל פעולה‪ .‬ישנם הבדלים נוספים‪ ,‬אבל זהו ההבדל הגדול ביותר לדעתי‬
‫בין מדיטציה בודהיסטית למדיטציה שאנחנו מלמדים‪.‬‬
‫האלוהות שאתה מלמד איך הקשור עמה קשר היא אלוהות אימננטית מאוד‪ .‬היא שונה‬
‫לחלוטין מהאל שאנחנו מכירים מהמקרא‪.‬‬
‫כשפגשתי לראשונה את זלמן‪ ,‬הלימוד הראשון שהוא לימד אותנו‪ ,‬היה מפי הבעש"ט‪ ,‬והוא‬
‫שהכל הוא האלוהות ואין דבר מלבד האלוהות‪ .‬זו תפיסה שהתפתחה החל מזמן פרסום‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪-2-‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫הזוהר‪ .‬בהיותנו חיים בעולם בתר‪-‬זוהרי‪ ,‬יש לנו לימוד כזה‪ ,‬שהכל הוא האלוהות‪ .‬כמובן‪ ,‬זה‬
‫לא שולל שקיים גם מימד טרנסצנדנטי לאל‪ ,‬שעליו אי אפשר לומר דבר…‬
‫ולמרבה המזל‪ ,‬על פי לימודך על האל האימננטי אנחנו יכולים לא רק לומר משהו‪ ,‬אלא‬
‫גם לדעת אותו בצורה חוויתית‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אני חושב כך‪ .‬לכן השלב הבא במדיטציה היהודית שאני מלמד היא תורה נוספת של‬
‫הבעש"ט‪ ,‬שבמקרה חופפת לתורה בודהיסטית שמצביעה על הדברים שכדאי לשים אליהם‬
‫לב‪ :‬משה רבנו אומר "אנוכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא"‪ .‬הבעש"ט מורה שמשמעות‬
‫הפסוק היא ש"אנוכי"‪ ,‬הוא מה שעומד ביניכם ובין האל‪' .‬אנוכי' היא תחושת העצמי‪ ,‬תחושה‬
‫שיש כאן 'אנוכי' שיש לו קיום נפרד‪ ,‬זה מה שמבדיל בינך ובין האל‪.‬‬
‫לוז המדיטציה היהודית בדרך שאני מלמד אותה הוא שימוש בשתיקה ובטכניקות של‬
‫המדיטציה כדי לחקור בצורה עמוקה מהו טבעו של העצמי‪ .‬מאיפה הוא מגיע? מהם‬
‫מרכיביו? הבעש"ט לא אומר שאין עצמי‪ ,‬אלא רק שתחושת העצמי מבדילה בינינו לבין האל‪,‬‬
‫שעד כמה שהאדם כלוא ב'מוחין דקטנות'‪ ,‬בתודעה המצומצמת של 'אני ושלי'‪ ,‬כך הוא לא‬
‫מרגיש קשור לדבר מלבד לעצמו – לא לאנשים אחרים ולא לאלוהים‪ .‬למרות שלמדתי‬
‫מיסטיקה יהודית לפני שלמדתי מדיטציה יהודית‪ ,‬לא מצאתי דרך טובה יותר להתמודד עם‬
‫בעיית תחושת העצמי שעומדת כמכשול בדרכנו להרגיש אחדות מאלו שאנחנו מלמדים‪,‬‬
‫כלומר תשומת לב למה שמתרחש בתודעה‪.‬‬
‫נראה שיש התעוררות משמעותית של רוחניות יהודית בארה"ב‪ .‬איך אתה רואה את‬
‫התופעה הזו?‬
‫ההתעוררות קיימת‪ ,‬ואני חושב שהיא בגדילה‪ .‬היא עדיין קטנה יחסית‪ ,‬למרות שכמה‬
‫מהדברים המוצלחים שנולדו בתנועת ההתחדשות היהודית כבר אומצו על ידי התנועות‬
‫האחרות‪ ,‬ולכן יש להתחדשות הזאת השפעה גדולה יותר מאשר סך חבריה‪ .‬במעגלים האלה‬
‫יש ניסיון רציני של התמרה בת זמננו לרוחניות יהודית‪ .‬כאשר יהודים שמעורבים בהתחדשות‬
‫הזו הולכים לבית הכנסת הם מרגישים שהחוויה היא משהו בעל עוצמה מעבר למגע‬
‫הקהילתי בלבד‪ .‬ורוב האנשים האלה מגיעים מבתי כנסת שבהם התפילה לא היתה עבורם‬
‫משמעותית בצורה הזו‪ .‬הם היו הולכים לשם ומשתעממים‪ ,‬ולא מוצאים בתפילה שום דבר‬
‫שרלוונטי לחייהם‪.‬‬
‫לסיום שאלה קשה‪ :‬האם לדעתך ההתחדשות היהודית הזו תיצור צורה חדשה‪ ,‬אולי‬
‫רוחנית יותר‪ ,‬של יהדות‪ ,‬או שמא אנשים פשוט הופכים "רוחניים"‪ ,‬כלומר פשוט נהיים‬
‫"מחפשים רוחניים" אוניברסלים‪ ,‬ללא זהות יהודית דווקא‪.‬‬
‫אני חושב ששני הדברים מתרחשים‪ .‬אני חושב שיש אנשים שמשתמשים בתרגולות הללו‬
‫כתרגול הרוחני המרכזי שלהם‪ ,‬הלוז של הדתיות שלהם‪ ,‬ועבור אחרים זו תוספת משמעותית‬
‫שהם משלבים בצורה מוצלחת בחיים יהודיים רחבים הרבה יותר‪ ,‬שמכסים את כל התחומים‬
‫שחיים יהודיים בדרך כלל עוסקים בהם‪ .‬ומהנסיון שלי‪ ,‬האנשים שמתרגלים את השיטות‬
‫האלה מגלים ששאר המנהגים היהודיים שהם שומרים עליהם‪ ,‬אפילו אם הם עשו אותם לפני‬
‫כן‪ ,‬מועצמים מאוד‪ .‬הם מוצאים מחוייבות חדשה ותחושה של משמעות עמוקה יותר בכל‬
‫הרבדים של היהדות שלהם‪ .‬כי התרגול הזה מלמד אותנו כיצד לשים לב וכיצד למלא את‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 01 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫הפעולות שלנו בחיים‪ .‬כאשר אתה ניגש לדבר מה בתשומת לב ערה הכל חי יותר‪ .‬לכן אני‬
‫חושב שיש לשיטות האלה השפעה אדירה לשני הכיוונים‪.‬‬
‫אחד הדברים שאני מדגיש‪ ,‬שכל הקורס למעשה בנוי סביבו‪ ,‬הוא המדרש מפרקי אבות‬
‫שתחילתו "על שלושה דברים העולם עומד‪ :‬על התורה‪ ,‬ועל העבודה ועל גמילות חסדים"‪.‬‬
‫אלו שלושת עמודי התווך של הלימוד שלנו‪ :‬אנחנו מלמדים איך שהתורה‪ ,‬כלומר החוכמה‬
‫שאתה מפתח על ידי התרגול‪ ,‬פותחת את הלב שלנו‪ ,‬ומאפשרת את עבודת הלב; לא רק‬
‫כלפי שמיים‪ ,‬אלא כלפי הזולת‪ .‬כל זה כמובן מוביל לאפשרות לפעול בעולם מתוך חמלה‬
‫גדולה‪ ,‬וזוהי גמילות חסדים‪ .‬אני באמת חושב שאנשים שמתרגלים איתנו יוצאים מכאן יהודים‬
‫טובים יותר ובני אדם טובים יותר‪ .‬אנשים חכמים יותר ומתחשבים יותר‪ .‬אני חושב שיש לזה‬
‫השפעה על העולם‪ ,‬ואין צורך להזכיר עד כמה יהודי זה‪.‬‬
‫נספח‪ :‬המדיטציה מבחינה הלכתית‬
‫לסוגיית כשרותה של המדיטציה מבחינה הלכתית נדרשו רבנים באופן טבעי החל מתחילת‬
‫העניין בה‪ ,‬כלומר משנות השבעים‪ .‬בשנת תשל"ז דיבר הרב עובדיה יוסף ברדיו כנגד "תורת‬
‫המדיטציה של כת 'הגורו'"‪ ,‬והתכוון כנראה למדיטציה הטרנסאנדנטלית‪ .‬באותה שנה קבע‬
‫גם הרצי"ה קוק שאף ככלי "לחיזוק הגוף ושמירתו" יש צורך באישור אישי מיוחד על ידי‬
‫רופאים על מנת לתרגל מדיטציה‪ .‬גם הרב חיים דוד הלוי יצא (בשנת תשמ"ב) נגד המדיטציה‬
‫הטרנסאנדנטלית‪ ,‬וקבע שאף ש"עצם הטכניקה אינה אסורה" מומלץ להימנע מהשימוש בה‪.‬‬
‫בשנת תשמ"ה פרסם הרב שלמה אבינר מאמר ב"תחומין" תחת הכותרת "הסתייעות‬
‫במדיטציה ובטכניקות דומות" בו הוא קובע כי "עניינים רוחניים מוסריים וחינוכיים אנו יונקים‬
‫ממקור דבר ה' אשר לישראל‪ ,‬ולא ממקורות זרים שמבלבלים ומטמאים את השכל והרוח‪,‬‬
‫הנפש והגוף של אדם מישראל"‪ ,‬ושיש להמנע מ"תרגילים של ריכוז מחשבתי ריקניים כחזרה‬
‫על מילה טיפשית ממקור אלילי כמו במדיטציה הטרנסאנדנטלית"‪ ,‬ולהעדיף על פניה את‬
‫ריכוז המחשבה ב"שמע"‪.‬‬
‫דברים אלה על המדיטציה מנקודת מבט הלכתית הופיעו כבר בתשנ"ח במאמר ב"תחומין"‪,‬‬
‫שנכתב על ידי הרב ד"ר נתן אופיר‪ .‬הרב אופיר‪ ,‬שהוא כנראה המומחה הגדול ביותר‬
‫למדיטציה יהודית לסוגיה בארץ‪ ,‬קיבל הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל‬
‫ודוקטוראט מהאוניברסיטה העברית בירושלים שם שימש כרב האוניברסיטה משנת ‪0282‬‬
‫עד ‪ .0228‬הוא למד מדיטציה בצורה שיטתית בשנות ה‪ 71-‬והתחיל ללמד מדיטציה יהודית‬
‫בשנת ‪ 0222‬במסגרת עבודתו בהר הצופים‪ .‬בתגובה של הרב אופיר שנצמדה לכתבה‬
‫שפורסמה ב"מקור ראשון" (איילת קדם‪ ,‬דיוקן‪ ,‬י"ב שבט תשס"ב) על חוקר החסידות יואב‬
‫אלשטיין שגילה את הבודהיזם הוא התייחס לצדדים החיוביים שבמדיטציה‪:‬‬
‫דומה שככל שיגדל מספרם של היהודים השבים ממנזרים ומאשרמים בטיבט או מטיפוסים‬
‫בהרי ההימלאיה כשהם מלאי התפעלות מחוויות רוחניות‪ ,‬אי אפשר עוד להסתפק בפסילה‬
‫על הסף‪ .‬נצטרך לתת את הדעת לעצם התופעה ולדחפים ולמאווים שבשורשה‪ ]...[ .‬אסתכן‬
‫ואומר שעצם ההתלהבות והרצינות בחיפוש הרוחני מעודדת‪ ,‬בחושפן את הצימאון הסמוי‬
‫בנשמה היהודית‪ .‬תופעות כאלה עשויות לדרבן לקראת מציאת מענה תורני הולם אשר לא‬
‫יסתבך בבעיות הלכתיות ולא ייכשל בעבודה זרה של סינקרטיזם‪.‬‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 00 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫הרב אופיר השתתף בקורס המדיטציה של רות'‪ ,‬ואומר היום שיש עוצמה רבה בשתיקה‬
‫במשך ‪ 8‬ימים‪ ,‬וזה יוצר מקום להרבה כוונה בתפילה‪ ,‬הקשבה לשירת הבריאה והתחברות‬
‫לריבונו של עולם‪ .‬ג'ף וג'ואנה רעייתו קיבלו הסמכה מתנועת היהדות הרקונסטרוקטיבית‬
‫(שייסד מרדכי קפלן)‪ .‬הם הושפעו רבות הן מתנועת הפמיניזם היהודי והן מתורת ר' זלמן‬
‫שכטר שלומי אותו הם רואים כרבם הרוחני‪ .‬הם מתרגלים מיינדפולנס שמקורו ב‪-‬‬
‫‪ ,Theravada‬שהוא זרם של הבודהיזם‪ ,‬אך עשו לכך הסבה יהודית מעשית‪ .‬לשאלתך‪,‬‬
‫יהודים שומרי הלכה יתקשו לקבל את מכלול החידושים כגון התפילות המעורבות עם אמירת‬
‫קדיש יתום וקדושה ושינויי נוסח פמיניסטיים ליטורגיים‪.‬‬

‫לומר תורה‬
‫רצוני להורות לכם את הדרך הטובה ביותר לומר תורה‪.‬‬
‫אל ירגיש אדם את עצמיותו כלל‪,‬‬
‫אלא יהיה כולו אוזן השומעת מה שהעולם כולו מדבר בו‪.‬‬
‫משיתחיל לשמוע דברי עצמו‪ ,‬יפסיק מיד‪.‬‬
‫מתוך "האור הגנוז"‬

‫צילום‪ :‬משה בראל‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 02 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫הרהורים על היות‬
‫יהודי ובודהיסט‬
‫דניאל סטמבלר‬
‫דניאל סטמבלר ‪ -‬ד"ר לפילוסופיה‪ ,‬מתרגל דהרמה מזה כ‪ 59-‬שנים‪ .‬הושפע בעיקר ממסורת נזירי‬
‫היער של אג'האן צ'ה ומתרגול סוטו זן‪ .‬תרגל במנזר ואט פא נאנאצ'אט בתאילנד ובמנזר קופאן‬
‫בנפאל‪ ,‬ולאחרונה תרגל במנזר זן‪-‬מאונטיין בניו‪-‬יורק בהדרכתו של ג'ון דאידו רושי‪ .‬הושפע עמוקות‬
‫מהלימוד של סוזוקי רושי ומייזומי רושי‪ ,‬מחלוצי הזן היפני בארה"ב‪ .‬גדל בקנדה‪ ,‬עלה לישראל‬
‫בתקווה לאפשר תרגול זן בארץ וחי בירושלים עם אשתו וילדיו‪ .‬משמש כמורה המנחה של מרכז הזן‬
‫בירושלים‪ ,‬כותב ומנגן‪ .‬עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת בחקר הבודהיזם במערב‪.‬‬

‫* * *‬
‫לפני עשרים שנה הייתי לקראת סיום הטיול שלי מסביב לעולם‪ ,‬בתום לימודי באוניברסיטה‪,‬‬
‫ומצאתי את עצמי ביערות צפון‪-‬מזרח תאילנד‪ .‬כבר טיילתי יותר משנה‪ ,‬והייתי מוכן להתיישב‬
‫במקום אחד למשך כמה חודשים – הייתי די עייף‪ .‬במרכזי דהרמה בהם התארחתי ברחבי‬
‫תאילנד‪ ,‬שמעתי על ואט פא נאנאצ'אט‪ ,‬מנזר המכשיר נזירים מערביים מיסודו של אג'אהן‬
‫צ'ה‪ .‬נראה היה לי שזה המקום הנכון לחזק את תרגול המדיטציה שלי כדי שאוכל לשמור על‬
‫איזון בשובי לקנדה ובהמשך לישראל‪ ,‬לשם התכוונתי לעבור להתגורר‪ .‬היו לי ציפיות גבוהות‪.‬‬
‫הזמן בו שהיתי בנאנאצ'אט היה מעצב ויצר בסיס מוצק לאימון‪ ,‬אולם בדרכים שלא צפיתי‪.‬‬
‫הייתי נתון לטלטלה כל העת ונאלצתי לפקפק ולחקור מי אני ומה אני חושב שאני עושה‪.‬‬
‫המפגש הבא הינו דוגמא טובה לכך‪ .‬מכיוון ששהיתי במנזר לאורך זמן‪ ,‬נאלצתי לגלח את‬
‫ראשי (ואת גבותיי‪ ,‬דבר די מבהיל כשאתה מביט במראה בפעם הראשונה)‪ ,‬וללבוש בגדים‬
‫לבנים‪ .‬המנזר היה ידוע מאד בגלל קשריו עם אג'אהן צ'ה ומדי פעם הגיעה באוטובוס קבוצה‬
‫של תיירים תאילנדים לטייל בשטחו ולחלוק כבוד לנזירים‪.‬‬
‫ישנם שבילי הליכה צרים רבים המובילים ממקום למקום‪ ,‬והשתמשתי בהם למדיטצית הליכה‬
‫במשך היום בזמן התרגול האישי‪ .‬בוקר אחד‪ ,‬בשעה שהלכתי לאיטי באחד השבילים‪ ,‬פגשתי‬
‫קבוצה גדולה של תאילנדים שביקרו במנזר‪ .‬הם היו קבוצה אמידה‪ ,‬לבושה היטב‪ ,‬עם משקפי‬
‫שמש ומצלמות (פלאפונים לא היו אז)‪ ,‬ואני נעצרתי וזזתי הצידה כדי לאפשר להם לעבור‪.‬‬
‫הם ראו אותי‪ ,‬ובבת אחת‪ ,‬מבלי לומר מילה‪ ,‬כולם נפלו על ברכיהם‪ ,‬כפות ידיהם לחוצות זו‬
‫כלפי זו במחוות תפילה‪ ,‬ראשיהם קדים ועיניהם באדמה‪ .‬הייתי בהלם מוחלט‪ ,‬זיעה קרה‬
‫כיסתה אותי ונאלצתי להשתלט על הדחף העז להימלט מהמקום‪ .‬מחשבה אחת הידהדה‬
‫בראשי‪" :‬זוהי טעות איומה! לו רק ידעו שאני רק ילדון יהודי מאונטריו!"‬
‫אף אחד לא זז‪ ,‬אז עברתי את הקבוצה במהירות והמשכתי לרדת בשביל‪ .‬כמובן שכשנרגעתי‬
‫הבנתי שהם קדים לדהרמה‪ ,‬ושאני רק מייצג אותה‪ ,‬אך ההתנסות היתה כה זרה לי‬
‫ולתחושותי כיהודי קנדי‪ ,‬שנשארתי כל אותו אחר הצהריים באולם המדיטציה‪ ,‬בתהייה מי אני‬
‫ומה המשמעות של להיות בודהיסט‪ ,‬יהודי‪ ,‬אפילו זכר‪ ,‬או אדם חי‪ .‬נזכרתי בסיפור ששמעתי‬
‫ממורה אחר שהכרתי‪ ,‬הרב דויד קופר‪ ,‬המלמד מדיטציה יהודית‪ ,‬על פגישתו עם סיידו או‬
‫פנדיטא‪ ,‬מאסטר המדיטציה הבורמזי הנודע‪ .‬בזמן ריטריט עם סיידו מתקיים מפגש יומי בו‬
‫המודט – המכונה יוגי – מדווח על התנסויותיו למורה‪ .‬ברגע שהוא נכנס לחדר‪ ,‬היוגי אמור‬
‫להשתטח על הרצפה לפני המורה‪ ,‬כאות כבוד‪ .‬הרב קופר שהה באחד הריטריטים וכשהגיע‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 03 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫תורו להתראיין‪ ,‬הוא אמר לסיידו‪" :‬במסורת שלי איננו משתחווים בפני אחרים‪ ".‬סיידו נעמד‪,‬‬
‫אחז את ידיו של רבי קופר וקרא‪" :‬אנחנו אחים!"‬
‫זמן מועט לאחר שעזבתי את נאנאצ'אט מצאתי את עצמי במקלאוד גאנג'‪ ,‬דהרמסלה עלית‪,‬‬
‫בצפון הודו‪ ,‬במקום בו יושבים הדלאי לאמה וקהילת הפליטים הטיבטים שלו‪ .‬באותה עת ניתן‬
‫היה להיפגש איתו‪ ,‬במיוחד אם היית מערבי ונרשמת מראש אצל מזכירו האישי‪ .‬הלכתי‬
‫למשרדי הממשל הטיבטי הגולה ונכנסתי לחדר רחב ידיים‪ ,‬מרוהט במכתבת עץ ישנה‬
‫ומרשימה ומספר כיסאות עץ פשוטים לפניה‪ .‬כמה פוסטרים של טיבט היו תלויים על הקירות‪,‬‬
‫ובהם נופיהם של להסה וארמון פוטלה‪ ,‬וכמובן תמונותיו של הדלאי לאמה‪ .‬גבר מטופח בגיל‬
‫העמידה‪ ,‬לבוש בחליפה בסגנון מערבי‪ ,‬ישב מאחורי השולחן וקיבל את פני באנגלית‬
‫מושלמת‪ .‬הוא בחן את הדרכון שלי ורשם מספר פרטים במחברת‪ .‬הוא הרים את מבטו ועם‬
‫ניצוץ בעיניו אמר‪" :‬האם אתה יהודי?" נעצרתי‪ ,‬חש מעט מופתע מהשאלה‪ ,‬ועניתי כן‪ ,‬כשאני‬
‫חש מיד את התחושה המוזרה אך המוכרת של חוסר מפלט‪ .‬ישבנו יחדיו בשקט משך כמה‬
‫רגעים‪ ,‬מחייכים זה אל זה‪ ,‬כאילו שאנו חולקים משהו משמעותי‪ ,‬רק שלא הייתי בטוח בדיוק‬
‫מהו‪.‬‬
‫בחיפושי אחר בודהיזם נתקלתי כל פעם בזהות היהודית שלי‪ ,‬אפילו מזכירו של הדלאי לאמה‬
‫הכיר בכך‪ .‬הדרכון שלי היה קנדי‪ ,‬לא ישראלי‪ ,‬ושמי אינו מסגיר הרבה ‪ -‬לפחות לא לטיבטי ‪-‬‬
‫וכך גם המראה שלי‪ .‬בתקופה שלאחר מכן התחלתי להבין שאיני מחליף את יהדותי‬
‫בבודהיזם‪ ,‬אלא שהאימון עוזר לי להרחיב נקודת מבט שהכילה את שניהם – ביחד עם‬
‫ההבדלים הבלתי ניתנים ליישוב לכאורה‪ .‬אפשר להיעזר כאן בוולט ויטמן‪" :‬האם אני סותר‬
‫את עצמי? טוב ויפה‪ ,‬אזי אני סותר את עצמי‪ ,‬אני גדול‪ ,‬אני מכיל המונים‪( ".‬מתוך "השיר של‬
‫עצמי")‪.‬‬
‫לא מצאתי תשובות אמיתיות לשאלות הזהות שהמשיכו לעלות בראשי במשך שהייתי‬
‫בנאנאצ'אט‪ ,‬או למען האמת‪ ,‬במשך השנים והריטריטים הרבים שבאו בעקבותיה‪ .‬אפשר‬
‫אולי להגיד שאני חש נוח יותר עם השאלה‪ ,‬ופחות זקוק לתשובה‪ .‬במידה רבה‪ ,‬השאלה‬
‫מנחמת אותי‪ ,‬כיון שהיא מזכירה לי לא להיתקע באיזשהו רעיון של מי ומה אני‪ .‬בסיום‬
‫שהייתי בתאילנד‪ ,‬שאלתי את ראש מנזר סוואן מוק‪ ,‬מנזר בדרום המארח מערביים‪ ,‬מדוע כל‬
‫כך הרבה יהודים נמשכים לבודהיזם‪ .‬פגשתי מעט מאד אמריקנים‪ ,‬ועוד פחות קנדים‪,‬‬
‫במסעותי למרכזי תרגול במזרח אסיה‪ ,‬אולם פגשתי מספר לא פרופורציונלי של ישראלים –‬
‫ואפילו הצפון אמריקנים שפגשתי היו לעיתים קרובות יהודים‪ .‬ראש המנזר‪ ,‬אמריקני בגיל‬
‫העמידה שחי את מרבית חייו הבוגרים במנזר‪ ,‬אמר בחיוך אירוני‪" ,‬הם מכירים דוקהה‪".‬‬
‫שאלת היחסים בין יהודים לבודהיזם הפכה לנושא עבודת הדוקטורט שלי‪ ,‬בעקבותיו ראיינתי‬
‫מספר מורים בודהיסטים בולטים שהיו במקורם יהודים‪ .‬דוגן כתב כידוע‪ ,‬שללמוד את דרך‬
‫הבודהה היא לחקור את העצמי‪ ,‬ובשבילי הדוקטורט היה דרך לחקור את הזהויות‬
‫המשתלבות שלי‪ ,‬היהודית והבודהיסטית‪ .‬ערכתי ראיונות ארוכים עם מורים ממסורות‬
‫בודהיסטיות שונות בתקווה להגיע לתובנות בנוגע לדינמיקה של הזהויות הללו‪ .‬במובן מסוים‪,‬‬
‫היתה זו דרך לשאול את אותה שאלה נושנה בדרכים חדשות‪ :‬מי אני? מצאתי שלמורים עם‬
‫תרגול בוגר לא היתה כל בעיה עם יהדותם‪ ,‬בדיוק כפי שלרוב האנשים אין בעיה עם צבע‬
‫עיניהם‪ .‬כל תחושת הזהות שלהם היתה קלילה יותר‪ ,‬כך שלא נותרה מעמסה שיש לדחותה‬
‫או להיאחז בה‪ .‬היא פשוט שם‪ ,‬והיא מקובלת‪.‬‬
‫כשנעשיתי מעורב בבודהיזם לראשונה בשנות העשרים המוקדמות לחיי‪ ,‬ניהלתי שיחה על כך‬
‫עם חברה סינית שלי במונטריאול‪ .‬התלוננתי בפניה שאני חש קונפליקט באשר להיותי יהודי‬
‫שמתרגל בודהיזם – הייתי בטוח שהם אינם עולים בקנה אחד‪ .‬היא הביטה בי בבלבול‪ ,‬וגם‬
‫עם מעט רחמים‪ ,‬ואמרה בפשטות‪" :‬מה הבעיה?" בשבילה‪ ,‬לא היה זה שונה מהיותה סינית‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 02 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫וקנדית גם יחד‪ ,‬לא היה כל ניגוד בין הדברים‪ .‬מורים בודהיסטים אוהבים להגיד‪" :‬אין עצמי‪,‬‬
‫אין בעיה"‪ ,‬אך הבעיה שלי היתה שהייתי מרוכז כל כך בעצמי‪ :‬האם יהדות ובודהיזם יעבדו‬
‫בשבילי ומה ייצא לי מזה‪ .‬כשהתרכזתי פחות בעצמי ויותר בתרגול‪ ,‬ואיך הוא יעזור לשים קץ‬
‫לסבל ויטפח אהבה גדולה יותר וחמלה כלפי עצמי ואחרים‪ ,‬אזי נעלם הקונפליקט כמו חלום‬
‫בהקיץ בזמן מדיטציה‪.‬‬
‫כמורה לבודהיזם בירושלים‪ ,‬אני מקבל לעיתים שאלות מתלמידים – חלקם יהודים‬
‫אורתודוכסים‪ ,‬חלקם חילונים – על הניגודים הנראים לעין בין יהדות ובודהיזם‪ .‬בדרך‪-‬כלל‬
‫השאלות נוגעות בדבר מה בבודהיזם שעל פניו אינו מסתדר עם יהדות‪ .‬חלק מהאנשים‬
‫מודאגים מפסל הבודהה באולם המדיטציה (עבודת אלילים!)‪ ,‬חלקם אינם אוהבים את‬
‫השירה (תפילות!)‪ ,‬בעוד אחרים מסתבכים בשאלות התיאורטיות יותר‪ ,‬כמו‪ ,‬האם הריקות‬
‫היא אותו דבר כמו אלוהים? האם אלוהים ריק? היו תלמידים שבאופן פחות תגובתי‪ ,‬תיארו‬
‫את הדרכים שבהן המדיטציה השפיעה על התרגול היהודי‪ ,‬או איך ניתן לראות חלק‬
‫מהתרגול היהודי כתרגילי תשומת לב‪ .‬כל השאלות חוזרות לנקודה אחת‪ :‬מה באמת אני‬
‫עושה? כששואלים את זה‪ ,‬תוהים באופן בלתי נמנע‪ :‬ומי באמת עושה את זה?‬
‫שיטו סיצ'יאן‪ ,‬אחד מהאבות הסינים של הזן מהמאה השמינית‪ ,‬התבקש להסביר את הדרך‬
‫על‪-‬ידי תלמידו הקרוב‪ .‬באותה עת היתה מחלוקת ועוינות רבה בזן בין בתי הספר של הזרם‬
‫הצפוני והזרם הדרומי בסין‪ .‬שיטו אמר‪" :‬הדרך הזו אינה מספקת‪ ,‬וגם הדרך שאיננה זו אינה‬
‫מספקת‪ ,‬ושניהם ביחד – הדרך הזו והדרך שאיננה זו‪ ,‬אינם מספקים‪ .‬איך זה עבורך?" כך‬
‫בדיוק אני מרגיש בנוגע לדרכים של היהדות והבודהיזם כפי שחי אותם היחיד – לא כבעיה‬
‫תיאורטית‪ .‬מילות המפתח בתשובתו של שיטו הם‪" :‬איך זה עבורך?"‪ ,‬כיון שהם מעבירים את‬
‫האחריות לכל אדם להבין – לתרגל! – את הדרך הרוחנית שלו‪ .‬התשובה שלי אינה‬
‫התשובה שלך‪ ,‬אבל היא יכולה לעודד אותך לחפש את התשובה שלך‪ .‬בזן אנו אומרים שאנו‬
‫מתרגלים את השאלה הגדולה של חיים ומוות‪ ,‬שמשמעותה היא שאנו תמיד שומרים את‬
‫השאלה בסמוך ללבנו‪ ,‬ולא את התשובה‪ .‬זה מה שגורם לי להמשיך לתרגל‪.‬‬
‫הגישה של אי ידיעה‪ ,‬של אי היאחזות בחוזקה בהגדרה של מי שאנחנו‪ ,‬מכונה גם תודעת‬
‫המתחיל‪ .‬אין זה אומר שלא יכולים להיות לנו רעיונות וזהויות‪ ,‬אך הם אינם נתפשים כקבועים‬
‫ובלתי משתנים‪ .‬אנו נשארים פתוחים אל הלא נודע‪ ,‬אל האחר‪ ,‬ואל העצמי הגמיש שלנו‬
‫המסוגל להכיל יותר משאנו לעיתים קרובות מגדירים‪ .‬האימרה הידועה ביותר של סוזוקי רושי‬
‫היא‪" :‬בתודעת המתחיל ישנן אפשרויות רבות‪ ,‬בתודעת המומחה יש מעט‪ ".‬אני חושב שזו‬
‫גישה טובה לבודהיזם וליהדות שבתוכנו‪ .‬לפני כמעט מחצית המאה‪ ,‬באותה תקופה שסוזוקי‬
‫רושי לימד בסן פרנציסקו‪ ,‬זמרת העם ג'וני מיטשל כתבה את השיר "עננים"‪ ,‬שבו מהדהד‬
‫רעיון דומה‪" :‬בחנתי את החיים משני הצדדים עכשיו‪ ,‬מניצחון והפסד ועדיין‪ ,‬אני נזכרת דווקא‬
‫באשליות של החיים‪ ,‬אינני מכירה את החיים כלל‪".‬‬
‫‪“I've looked at life from both sides now,‬‬
‫‪From win and lose and still somehow,‬‬
‫‪It's life's illusions I recall,‬‬
‫”‪I really don't know life at all.‬‬
‫שיטו היה זה שכתב את הסנדוקאי‪ ,‬שיר שמדוקלם מדי יום במנזרי זן ברחבי העולם עד היום‪.‬‬
‫אפשר לתרגם את "סנדוקאי" כ"ההרמוניה של היחיד והרבים"‪ ,‬והשיר מתאר כיצד ההבדלים‬
‫בין החוויות שלנו לבין העולם‪ ,‬יכולים להגיע לכדי הרמוניה‪ .‬זה קורה על ידי הבנת האחדות‬
‫של כל הדברים‪ ,‬מבלי להפוך את הכל לאחד ‪ -‬כלומר‪ ,‬מבלי להתעלם מן ההבדלים ביניהם‪.‬‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 05 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫בשיר נכתב‪" :‬לכל אחד מאין ספור הדברים יש את ערכו‪ ,‬הבא לידי ביטוי בהתאם לתפקידו‬
‫ומקומו‪ ".‬חיפוש הערך‪ ,‬היתרון שנובע מהשונות‪ ,‬הינו תרגול מועיל; הוא מסיר את מעמסת‬
‫הניגודים‪.‬‬
‫לפני שחזרתי לקנדה מהמזרח הרחוק נפגשתי עם למה זופא רינפושה‪ ,‬לאחר שביליתי‬
‫מספר חודשים במנזרו בקופן והתכוננתי לעזוב‪ .‬שאלתי אותו אם עדיף לי להישאר בקנדה או‬
‫לעבור לישראל – מה יועיל לי יותר מבחינת התרגול? הוא הוציא שקית בד קטנה‪ ,‬קשורה‬
‫בחוט‪ ,‬ופתח אותה כדי להוציא כמה חתיכות של עצם יאק‪ .‬אלה היו סוג של קוביות בהם‬
‫השתמש כדי לבחון את העתיד‪ .‬הוא החל לגלגל אותם על הקרקע ולאחר כל גלגול בחן אותם‬
‫מקרוב‪ ,‬ואז שב וגלגל‪ .‬זה נמשך לפחות חמש דקות‪ ,‬וככל שהזמן חלף לאיטו חשבתי שעתיד‬
‫מזעזע לבטח מחכה לי‪ .‬הוא נעצר‪ ,‬אחסן את הקוביות ואמר בפשטות‪" :‬קנדה טוב‪ ,‬ישראל‬
‫טוב‪ .‬אולי תנסה את ישראל‪ ".‬זה מה שעשיתי‪ ,‬ואני יודע ששני הצדדים עכשיו הינם טובים‪.‬‬

‫עיקר‬
‫אחרי פטירת ר' משה מקוברין‪ ,‬נזדמן אחד מתלמידיו לפני ר' מנדל מקוצק‪,‬‬
‫שאל אותו הצדיק‪" ,‬איזה דבר היה העיקר אצל רבך?"‬
‫"מה שהתעסק בו אותה שעה היה אצלו העיקר"‪.‬‬
‫תודה ליעקב רז‬

‫וידאו‬
‫דב אלבוים מארח את יובל אידו טל ב‪'-‬מקבלים שבת' ‪ -‬פרשת בא‪( ‎‬יציאת מצרים)‬
‫‪ 27‬דקות‬

‫לצפייה‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 06 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫בודהיזם ויהדות‪,‬‬
‫היילכו שניהם יחדיו‬
‫בלתי אם נועדו?‬
‫אביגיל גרץ‬
‫אביגיל גרץ ‪ -‬מתרגלת מדיטציה ואת דרך הדהרמה מ‪ .111/-‬מחזאית‪ ,‬מלמדת קולנוע‪ ,‬טקסטים‬
‫יהודיים‪ ,‬ומדיטציה במסגרות שונות‪ .‬בעלת טור שעסק בתרגול בודהיסטי בחיי היום‪-‬יום באתר ‪NRG-‬‬
‫מעריב‪ ,‬ב ‪ 1151‬התפרסם ספרה הראשון "בת של רב"‪ .‬גרה באבו‪-‬גוש‪.‬‬

‫* * *‬
‫מורה הדהרמה‪ ,‬כריסטופר טיטמוס‪ ,‬תמיד אומר שבבסיס כל הדתות‪ ,‬בגרעין העמוק שלהן‪,‬‬
‫מצויה האהבה‪ .‬הבעיה היא שאף דת לא מלמדת ולא נשארת רק עם אותו גרעין של אהבה‬
‫ושלום בין בני האדם אלא היא בונה תילי תילים של הפרדות‪ ,‬הנחיות משעבדות ושיפוט של‬
‫כל מי שאינו בן דתך‪.‬‬
‫כמי שגדלה בבית דתי (אם כי קונסרבטיבי‪ ,‬היינו פלורליסטי) אני יכולה להעיד שהפער הזה‬
‫הוא כל ההבדל כולו והניסיון לגשר עליו‪ ,‬ניסיון שהחברה הישראלית החילונית הדמוקרטית‬
‫כולה נמצאת בו‪ ,‬וגם אנשים בתרגול הבודהיסטי הוא ניסיון נואש הקשור בקושי לוותר על‬
‫זהותנו המולדת‪.‬‬
‫סדר הפסח שהתקיים לא מזמן ממחיש את הפער‪ .‬אנשי הרוח או הניו‪-‬אייג' ינסו להראות עד‬
‫כמה עקרון החירות הוא רלבנטי ומשמעותי אך בפועל‪ ,‬הקניות‪ ,‬הניקיונות‪ ,‬ההתחשבנויות‬
‫המשפחתיות שסביב החג שלא לדבר על כך שההגדה מדברת רק על חירותו של צד אחד‪,‬‬
‫הם אלו שבאים לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו‪.‬‬
‫כמובן שיש ניסיונות וחידושים בתנועות הפלורליסטיות היהודיות‪ ,‬אך גם הן מתקשות לוותר‪,‬‬
‫או עדיין נושאות את הידיעה שהמקור הוא אחרת‪ .‬למשל באמירה "שפוך חמתך על הגויים"‬
‫שכבר בימי הביניים בווארמייזה הייתה קהילה שבגלל פחד שהשכנים יבינו שינתה את‬
‫הטקסט ל"שפוך אהבתך על הגויים"‪ .‬גם בשינוי הגרסא עדיין יש היצמדות לזהות‪ ,‬יש הפרדה‬
‫מקוממת בין אנחנו לבין האחרים‪ .‬הפרדה שבמסורת הבודהיסטית אין לה מקום‪.‬‬
‫במסורת הבודהיסטית אין אלוהים שאפשר להיתלות עליו‪ ,‬לבני אדם יש את הכוח‪ .‬את הכוח‬
‫לחולל בעצמם טרנספורמציה‪ .‬אין העדפות בין בני‪-‬אדם‪ ,‬כולם באמת שווים‪ .‬כולם רוצים‬
‫להיות מאושרים ולא לסבול וההגדה של פסח עומדת בסתירה לעקרונות הללו‪ .‬אם אנחנו‬
‫הולכים בדרך הדהרמה אין באמת מקום וטעם לספר ביציאת מצרים כפי שהיא נמצאת עכשיו‬
‫בהגדה‪ .‬יש מקום לדבר על "מה נשתנה" ועל "יציאה מחירות לעבדות" אבל אי אפשר לכלול‬
‫את בסיס ההגדה שיוצרת הפרדה בין עמים ומעניקה את הכוח‪ ,‬את המילה הסופית לכוח‬
‫זרועו של אלוהים‪.‬‬
‫את האמירה הסופית הזו ביטאתי גם בספר הפרוזה שלי "בת של רב" שיצא לאור השנה ובין‬
‫השאר הוא עוסק בהתמודדות של ילדה מרדנית בבית גידולה הפלורליסטי‪ .‬מרד שלעיתים‬
‫יותר מורכב ממאבק אל מול משהו קשיח ונוקשה‪.‬‬
‫"אבא אכן קם בחוסר נוחות ואמר שאולי באמת אלך להביא את סבתא ואז שב והתיישב‬
‫ואמר שכמו בכל דיון תיאולוגי אין ברירה מלומר שיש דברים שקטונו מלהבין‪ .‬מכיוון שניסיתי‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 07 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫להבין אם זה הרגע המתאים ללכת לסבתא או לא‪ ,‬לא אמרתי שזה פאנץ' ליין שאני שונאת‪.‬‬
‫הרי אם מדגישים שנבראנו בצלם אלוהים‪ ,‬למה בסופו של כל דיבור אודותיו אנחנו מתכווצים‬
‫מולו כחגבים ּבורים"‪.‬‬
‫פמה צ'ודרון בספרה "כשהדברים מתפרקים" מדברת בדיוק על זה כשהיא מצביעה על‬
‫הקושי של בני‪-‬אדם במערב‪ ,‬כולל כאלו המגדירים עצמם כבודהיסטים לוותר על אלוהים‪:‬‬
‫"אמונה באל היא שכנוע עמוק במציאותה של יד כלשהי לאחוז בה‪ :‬אם רק נעשה את‬
‫הדברים הנכונים‪ ,‬מישהו יעריך אותנו וידאג לנו"‪ .‬אתיאיזם אמיתי היא אומרת הוא הירגעות‬
‫עם הערפול ואי הוודאות של רגע ההווה בלי להזדקק למשהו‪/‬מישהו שיגן עלינו‪ .‬הרי‬
‫הדהרמה לא נותנת לנו שום דבר להיאחז בו ובכל נקודת שיח המנסה להשוות ולהראות את‬
‫הדמיון בין המסורת היהודית לבודהיסטית הזו ישנו הפער הזה שלעולם לא יכול להיות לו‬
‫מענה‪.‬‬
‫כמובן שהעובדה שיש זרמים שונים ביהדות‪ ,‬כולל הזרם החילוני‪ ,‬אל לנו להקל בה‪ .‬היא‬
‫משמעותית מאוד כי זו התרבות בה אנו חיים‪ .‬אבא שלי שכאמור הוא רב קונסרבטיבי תמיד‬
‫אומר לאנשים שלא יאמינו כשאומרים להם שהיהדות מצווה כך וכך‪ ,‬תמיד לזכור שזה יהודים‬
‫שאומרים כך וכך‪ .‬בני אדם שמפרשים טקסטים וצוברים כוח‪ .‬מנסים לפרש לעצמם את‬
‫תרבותם וזהותם‪ ,‬לחיות איתה בשלום‪.‬‬
‫בספר הפופולארי של ד"ר מיכה גודמן על "מורה נבוכים" מאת הרמב"ם אפשר לראות כיצד‬
‫הספר מביא פרשנות של יהודי על פרשנות של עוד יהודי וזה לא אומר שזה מה שמשקף את‬
‫היהדות‪ ,‬זה לא בהכרח כרטיס הביקור שלה‪ .‬וגם אם לחלק הוא מספיק ואת החלק השני הוא‬
‫מרגיע‪ ,‬עדיין ישנם הפרטים הקטנים בסוף התמונה הכוללת‪.‬‬
‫"ביסוד התורה עומדת האמונה שלאדם יש בחירה חופשית‪ .‬האדם לא רק מעצב את דרכו‪,‬‬
‫הוא גם מכונן את אישיותו‪ .‬הוא אינו נתפס כמי שלכוד בהרגליו או נעול בחוויותיו‪ ,‬אלא כמי‬
‫שבכוחו לשחרר את עצמו מכל אלו ולברוא את עצמו מחדש‪ .‬יכולת זו מכונה במסורת‬
‫היהודית ‪ -‬התשובה‪ .‬אם השבת מגלמת את האמונה באלוהים כבורא העולם כולו‪ ,‬אזי‬
‫התשובה מגלמת את האמונה באדם כבורא עולם‪ ,‬כמי שיכול לברוא את עולמו הפנימי"‪.‬‬
‫הטקסט הנ" ל יכול להישמע מאוד דהרמי אבל בשבילי עצם נוכחותה של המילה אמונה‬
‫שומטת את הקרקע ו"מוכיחה" את טענתי‪.‬‬
‫ההזמנה לכתוב על שתי המסורות האלו גרמה לי לבחון את הדרך שעשיתי עם שתיהן‪.‬‬
‫בסוכות ‪ 2112‬עת הלכתי לריטריט הראשון שלי בעמותת תובנה אל מול מחאותיהם של‬
‫משפחתי שאעדר מהחג התחלתי גם לעבוד ב"בינה" ארגון העוסק בחקירה של זהות יהודית‬
‫חילונית‪ .‬מקום שעל אף הנחתו שיש כזה דבר ‪ -‬זהות‪ ,‬הפך לי לבית וגם לו יש חלק גדול‬
‫בהתפתחות הפנימית שלי‪ .‬שני היסודות החדשים בחיי‪ ,‬שאולי קצת סתרו זה את זה‪ ,‬הפכו‬
‫למקלות ההליכה שלי‪ .‬מלבד מקום עבודה‪" ,‬בינה" נתנה לי את האפשרות להגדיר מחדש‬
‫ממקום אחר ופתוח את יחסי עם הבית היהודי שלי אבל למעשה לא אפשרה לי (או יותר נכון‬
‫אני לא אפשרתי לעצמי) להתרחק באמת‪ .‬לראות את הדברים כסיפור שאני מספרת‪ .‬הייתי‬
‫זקוקה לעסוק בזהות יהודית כדי לא להיוותר חלילה ללא זהות כלל‪ ,‬חופשייה כמו הבודהה‪.‬‬
‫למעשה עסקתי רבות בנסיון לגשר ולחבר בין שתי המסורות ואף כתבתי טור שבועי שפירש‬
‫את פרשות השבוע בזווית בודהיסטית‪ .‬כן הבחנתי לאורך השנים‪ ,‬במיוחד כשהתחלתי‬
‫להנחות מדיטציה ודברים הקשורים לדהרמה שיש הבדל עצום בצורת ההוראה שלי‪ .‬כשאני‬
‫מלמדת טקסטים יהודיים ישנו מאבק‪ ,‬ישנו ניסיון להראות את החוכמה היהודית‪ ,‬להגן עליה‪,‬‬
‫לפרש אותה‪ ,‬להתאמץ שהיא תתחבב על הלומדים‪ .‬ואילו כשאני מלמדת דהרמה‪ ,‬ה"אני"‬
‫שלי יוצא מהתמונה‪ .‬אני רק צינור שהחוכמה עוברת דרכו‪ .‬לדהרמה יש כוח משלה ואם יש‬
‫בה אמת היא תעשה את שלה על השומעים‪ .‬היא לא מסתירה שום שפן מתחת לכובע‪ .‬ושוב‪,‬‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 08 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫היא לא מספקת הבטחות‪ ,‬היא דרך‪ .‬כמו שכותבת פמה צ'ודרון "דהרמה היא הערכה מלאה‬
‫של הארעיות והשינוי‪ .‬התורה מתפוררת‪ ,‬כשאנחנו מנסים לתפוס אותה‪ .‬הדהרמה לא נועדה‬
‫להיות אמונה"‪.‬‬
‫כמו במשל הבודהה על קורת העץ אני מניחה לעת עתה למקל ההליכה היהודי שלי‪ .‬לא שאין‬
‫בו טעם ושמחה וחלק מעיצוב זהותי אבל אני רואה‪ ,‬בדיוק כפי שכריסטופר הצביע‪ ,‬רואה‬
‫יותר ויותר את המגבלות שהוא שם על יכולתי לאהוב ולהיות חופשייה בעולם‪.‬‬

‫צילום‪ :‬אפי פז‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 02 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫סיפור יונה‬
‫בראייה בודהיסטית‬
‫פניננדו בהיקהו‬
‫פניננדו בהיקהו ‪ -‬יליד הארץ‪ ,‬בן ‪ ,15‬נזיר במסורת נזירי היער של צפון‪-‬מזרח תאילנד‬

‫* * *‬
‫ביום הכיפורים אחר הצהריים נהוג לקרוא בבתי הכנסת את ספר יונה‪ ,‬בעיקר בגלל הפסוקים‬
‫המתארים את סלחנותו של אלוהים ואת האפשרות לחזור בתשובה ולהינצל מעונשו‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫בקריאה בודהיסטית ספר יונה‪ ,‬למרות שהוא משובץ בין תרי‪-‬עשר הנביאים ולמרות שכל‪-‬כולו‬
‫סיפור‪-‬מעשה‪ ,‬הנו ספר חכמה מובהק‪ ,‬עמוק אף יותר מספר איוב‪ .‬בקריאה כזו מתפקד‬
‫אלוהים כמורה החכם‪ ,‬המוליך את יונה צעד‪-‬אחר‪-‬צעד אל ההתפכחות וההארה‪.‬‬
‫בראשית הסיפור אנו פוגשים את יונה במצב של תסכול‪ :‬כח עליון שולח אותו לשליחות‬
‫שאינה טובה בעיניו‪ .‬בנקודה זו אין תגובתו – לברוח – מוסברת‪ ,‬אבל במועד מאוחר יותר‬
‫ישה‪ :‬כִ י י ַָדעְ ִתי כִ י‬
‫ַאדמָ ִתי‪ ,‬עַ ל‪-‬כֵּן ִק ַד ְמ ִתי לִ בְ רֹחַ ַת ְר ִש ָ‬
‫הוא מסביר‪" :‬הֲ לוֹא‪-‬זֶ ה ְדבָ ִרי עַ ד‪-‬הֱ יו ִֹתי עַ ל‪ְ -‬‬
‫אַ ָתה אֵּ ל‪-‬חַ ּנּון וְ ַרחּום‪ ,‬אֶ ֶרְך אַ פַ יִ ם וְ ַרב‪-‬חֶ סֶ ד וְ נִחָ ם עַ ל‪-‬הָ ָרעָ ה"‪ .‬אם אנו חושבים לרגע מה מציק‬
‫ליונה באופן שאיננו יכול להשלים אתו‪ ,‬הרי שזו הדרך בה מתנהל העולם‪.‬‬
‫הבריחה שהוא בורח מזכירה במידת מה את הסיפור על "הפגישה בסמארה" שבו המשרת‬
‫מנסה לברוח מן המוות אבל בורח דווקא למקום שבו צפוי לו מותו‪ :‬יונה רוצה לברוח מן‬
‫השליחות לנינווה‪ ,‬אבל רגליו מוליכות אותו לעלות דווקא על אניה המפליגה לתרשיש‪ ,‬צפונה‬
‫בכיוון נינווה‪ .‬יונה העולה על האניה בטוח שלקח את גורלו בידיו ואינו רואה את יד הגורל‬
‫המוליכה אותו‪.‬‬
‫על האניה אלוהים "מנער" את יונה נער‪-‬היטב בסערה‪ ,‬והוא נאלץ לשנות את נקודת‬
‫השקפתו‪ .‬להבנתו בשלב זה‪ ,‬הוא טעה בזאת שנמלט מן היבשה אל הים‪ ,‬כי אלוהים הוא‬
‫אלוהי השמיים אשר עשה את הים ואת היבשה‪ .‬יונה מבין שאין בשלושת אלו מקום שיד האל‬
‫לא תשיג אותו‪ ,‬הוא נואש מניצחון חזיתי על הגורל‪ ,‬אבל הוא עדיין מבקש לבחור יעד שאינו‬
‫בשמים‪ ,‬בים או ביבשה‪ :‬הוא משדל את הספנים להטביעו‪ ,‬וכך יימלט מגורלו‪.‬‬
‫אלא שהמוות מסרב לקחת אותו‪ ,‬וגורל רע ממות מחכה לו‪ .‬במעי הדג זוכה יונה לאחד משני‬
‫הרגעים בהם הוא מגיב באופן ישיר למה שקורה לו‪ ,‬ולא לדרך בה מתנהל העולם‪ .‬כאן אינו‬
‫מחשב חישובים איך צריך העולם להתנהל‪ ,‬כאן הוא פשוט משווע להצלה‪ .‬חוויה זו‪ ,‬יחד עם‬
‫ההצלה הבאה בעקבותיה‪ ,‬משנים שוב את נקודת המבט של יונה‪ .‬להבנתו עכשיו‪ ,‬גם מותו‬
‫הוא ביד אלוהים ואין עצה כי אם לשתף‪-‬פעולה‪ .‬הוא קם והולך אל נינווה למלא את שליחותו‪.‬‬
‫למרות שני שנויי התפיסה שעבר יונה‪ ,‬והעובדה שביצע את שליחותו כנדרש‪ ,‬עמדתו‬
‫הבסיסית עדיין לא השתנתה‪ .‬הוא עדיין לא משלים עם הדרך בה מתנהל העולם והדבר‬
‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 21 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫חורה לו‪ .‬גם אם המות ביד האל‪ ,‬עדיין הוא יכול לפחות לבקש את אלוהים ‪ַ :‬קח‪-‬נָא אֶ ת‪-‬נַפְ ִשי‬
‫ִממֶ ִּני ‪:‬כִ י טוֹב מו ִֹתי מֵּ חַ יָי‪ ,‬ובכך לשמור על אוטונומיה אכזיסטנציאלית‪ .‬תשובתו של האל‬
‫חידתית‪ :‬הַ הֵ יטֵ ב חָ ָרה לְָך? ויונה‪ ,‬שאינו מבין אותה בשלב זה‪ ,‬אינו עונה‪ ,‬יוצא את נינוה‬
‫ומקים במרחק‪-‬מה ממנה סוכה בה הוא יושב לראות מה יקרה בעיר‪ .‬להבנתו כעת‪ ,‬העם‬
‫בנינוה יחזרו לסורם והוא "יוכיח" כי הצדק היה כל הזמן אתו‪ :‬בני נינוה אינם ראויים לרחמים‪.‬‬
‫עכשיו ממתין ליונה הלקח האחרון‪ .‬יש לו סוכה ויש לו צל‪ ,‬אבל אלוהים מזמן לו קיקיון שנותן‬
‫לו צל נוסף‪ ,‬ויונה שמח על הקיקיון שמחה גדולה‪ .‬זוהי ההזדמנות השנייה שבה יונה מגיב‬
‫באופן ישיר למה שקורה לו‪ ,‬ואינו מחשב חשבונות‪-‬עולם‪ :‬הוא שמח שמחה גדולה‪ ,‬כפי‬
‫שבמעי הדג הוא קרא לעזרה‪ :‬עכשיו טוב לו‪ ,‬כפי שבמעי הדג היה לו רע‪ ,‬בלי קשר לדרך‬
‫שבה מתנהל העולם‪ .‬וכדי לחדד את המסר – מיד משחיתה תולעת את הקיקיון והוא נובל‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬הסוכה שבנה לשם צל כבר אינה מספיקה לו‪ ...‬הוא מרגיש את השמש במלא עוזה‬
‫יקיוֹן? ותשובתו‬
‫ושוב רע לו‪ .‬ובהיותו בתוך הטלטלה הזו הוא נשאל‪ :‬הַ הֵּ יטֵּ ב חָ ָרה‪-‬לְ ָך עַ ל‪-‬הַ ִק ָ‬
‫מנהמת‪-‬לבו – הֵּ יטֵּ ב חָ ָרה‪-‬לִ י עַ ד‪-‬מָ וֶ ת‪.‬‬
‫חשוב לשים לב להבדל בין השאלה הראשונה לשנייה‪ :‬בראשונה הוא נשאל כאשר מה‬
‫שהכעיס אותו היה ניהול העולם‪ ,‬והעובדה שהוא נאלץ להיות חלק מעולם בלתי‪-‬צודק ובלתי‪-‬‬
‫מובן זה‪ .‬בשנייה הוא נשאל כאשר מה שמכעיס אותו הוא אבדן הקיקיון‪ ,‬שלא עמל בו ולא‬
‫גדלו‪ ,‬שבן‪-‬לילה היה ובן‪-‬לילה אבד‪ .‬אבל מילות השאלה הן אותן מילים‪ ...‬וכל עניינן של‬
‫השאלות הוא להסב את תשומת לבו שהחרון "עד מוות" שהוא חש בשני העניינים‪ - ,‬וזה‬
‫המסר האלוהי‪ ,‬או הלקח הבודהיסטי – הוא אותו חרון‪.‬‬
‫אותו חרון? היתכן? מצד אחד קיקיון בן חלוף שלא היה בו צורך מלכתחילה‪ ,‬ומצד שני ניהול‬
‫העולם כולו‪ ,‬או לפחות גורלה של ִנינְוֵּ ה הָ עִ יר הַ גְ ד ֹולָה‪--‬אֲ ֶשר יֶש‪-‬בָ ּה הַ ְרבֵּ ה ִמ ְש ֵּתים‪-‬עֶ ְש ֵּרה ִרב ֹו‬
‫ָאדם אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬י ַָדע בֵּ ין‪-‬יְ ִמינ ֹו לִ ְשמֹאל ֹו ‪ּ,‬ובְ הֵּ מָ ה ַרבָ ה‪ ,‬שניהם מעוררים ביונה אותו חרון עד מוות?‬
‫ָ‬
‫השאלה נשארת תלויה באוויר‪ .‬אלוהים‪ ,‬כמו בשלבים הקודמים שבהם הוא מניח ליונה לגבש‬
‫הבנה חדשה‪ ,‬מניח לו להתבונן בליבו פנימה ולתהות – אך הפעם לא על הדרך בה העולם‬
‫מתנהל‪ ,‬אלא על הדרך בה הוא עצמו מתנהל‪:‬‬
‫·‬
‫·‬
‫·‬
‫·‬
‫·‬

‫על המקום ממנו צומח הכעס הזה בשני ההיבטים שלו;‬
‫על ההיאחזות שלו בדעתו איך צריך להתנהל העולם – כפי שהתקשר לקיקיון שלו‬
‫שנתן לו קצת יותר צל;‬
‫על כך שפעמיים כבר שינה את הבנתו‪ ,‬ומתברר שהיא אינה קבועה יותר מן הקיקיון;‬
‫על זה שהמהירות בה הוא נתפש כל‪-‬פעם להבנה החדשה גדולה כל כך עד שאינו‬
‫מודע כלל לשינוי‪ ,‬ובשבילו זו תמיד "דעתו" שהוא נלחם עליה;‬
‫על זה שבעצם אין מדובר לא בקיקיון ולא בדעה‪ ,‬אלא בדיוק באוטונומיה‬
‫האכזיסטנציאלית שעליה הוא נלחם וב”אני” השברירי שעליו הוא מגונן‪.‬‬

‫אם ימשיך יונה בקו זה‪ ,‬הוא עוד עשוי להגיע להארה‪ .‬ואולי מסתיים הספר בשאלה מפני‬
‫שהיא אכן הביאה את יונה אל סוף הדרך‪.‬‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 20 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

‫התבודדות‪ .‬צעקה‪ .‬דממה‪.‬‬
‫מי שרוצה לטעום אור הגנוז‪ ,‬ירבה בהתבודדות‪ .‬ובזה יסורו מעליו כל‬
‫הפחדים‪ .‬ועל ידי זה שמתבודד מפנה ליבו מכל עסקי העולם הזה ומבטל‬
‫הכל עד שמבטל את עצמו לגמרי‪ .‬שלא יהיה בו שום גאות ושום ממשות‪.‬‬
‫ועל ידי זה נכללת נפשו בשורשו‪ .‬ועל ידי זה נכלל כל העולם עמו בשורשו‪,‬‬
‫דהיינו שנכלל עימו הכול באחדותו יתברך‪.‬‬
‫יכולים לצעוק בקול דממה דקה‪ ,‬בצעקה גדולה מאד‪ ,‬ושום אדם לא‬
‫ישמע כלל‪.‬‬

‫ר' נחמן מברסלב‬

‫הצטרפו ל‪'-‬בודהיזם בישראל' בפייסבוק‬

‫עורך‪ :‬משה בראל מערכת‪ :‬אבי פאר‪ ,‬אילן לוטנברג‪ ,‬דורון מלכא‪ ,‬מרב ראט‬
‫מנהלת האתר‪ :‬ענת הירש מרכזת קבוצת פייסבוק‪ :‬אלה זוהר‬

‫גיליון ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪3102‬‬

‫‪www.buddhism-israel.org‬‬
‫‪- 22 -‬‬

‫בודהיזם ויהדות‬

Sponsor Documents

Or use your account on DocShare.tips

Hide

Forgot your password?

Or register your new account on DocShare.tips

Hide

Lost your password? Please enter your email address. You will receive a link to create a new password.

Back to log-in

Close